פרי צדיק, במדבר י׳

א

ועל חדא תרתי נהורא לה ימטי. אמרו חז"ל (שבת פ"ח.) בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע כו' קשרו לו ב' כתרים א' כנגד נעשה וא' כנגד נשמע. ובפסיקתא אי' ק"כ רבוא של מלאכי השרת אחד קושר לו כתר והוא נקרא כתר כנגד תפילין של ראש שהוא כנגד הנשמה שבמוח והוא כתר על הראש. וכמו"ש (מגילה ט"ז:) ויקר אלו תפילין וכה"א כו' אלו תפילין שבראש. ויקר הוא בחי' אור הראשון וכמו"ש כל יקר ראתה עינו ראתה עינו של רע"ק כו' (מ"ר ותנחו' חקת) ואחד חוגר לו זינו חגורה כנגד נעשה והוא כנגד תפילין של יד שכל הפעולות מכונות ע"ש הידים. והוא כנגד הלב לשעבד תאות ומחשבות לבינו לעבודתו ית"ש. ובגמרא אמרו ב' עטרות שגם מתפילין של יד שכנגד נעשה גם כן עטרה בשעת מתן תורה דכתיב בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתונתו נעשה ונשמע ואז נתעטרו ישראל גם כן בב' עטרות. וכמו"ש (ברכות ל.) את ה' האמרת וה' האמירך כו' אתם עשיתוני חטיבה אחת בעולם שנאמר כו' ד' אחד ואני אעשה אתכם חטיבה אחת בעולם כו' גוי אחד בארץ. אך אחר הקלקול איתא (שמות רבה פ' כ"ז) שברתם נעשה עשיתם כו' הזהרו בנשמע ונשאר רק כתר נשמע. וע"ז א' בפסיקתא הנ"ל אחד חוגר לו זינו כנגד נעשה. והכתרים הם מאור הראשון וכמו"ש (שבת פ"ח.) וכולן זכה משה ונטלן דסמך לי' ומשה יקח את האוהל ופירש"י מלשון בהלו נרו על ראשי. והיינו אור הראשון שהוא על הראש למעלה מהראש כידוע ואיתא בפע"ח שבשבת מחזיר משה רבינו הכתרים לישראל. וזהו שאומרים מקודם נזמן כו' ובמנרתא טבתא דנהרא על רישין בחי' אור הראשון שהוא ככתר שעל הראש כעין מ"ש בהלו נרו על ראשי. ואומרים כאן חדו סגי ייתי ועל חדא תרתי נהורא לה ימטי דבחול נשאר רק כתר אחד מתפילין של ראש כנגד נשמע ובשבת יש בו ב' הכתרים כתר נשמע כמו"ש בשבת נתנה תורה ושבת יעשה כולו תורה (תדבא"ר פ"א). וכתר נעשה הוא כמ"ש במכילתא שומר שבת מחללו ושומר ידו מעשות כל רע שהמשמר שבת משומר מן העבירה. וזה ועל חדא תרתי נהורא לה ימטי שבשבת באים ב' הכתרים שהם בחי' אור הראשון. ושבת אין צריך תפילין שהן גופן אות (עירובין צ"ו.) וכמו שהולכין כל המעל"ע בתפילין ואף בלילה שאינו זמן תפילין בחול שאז אין זמן פעולה אבל בשבת אף בלילה כמו שהולך בתפילין וזוכים לב' הכתרים כתר נעשה וכתר נשמע. וזהו ועל חדא תרתי נהורא לה ימטי. וברכאן דנפישין. דהנה שורש כל הברכות הםחיי בני ומזוני ולא בזכותא תליא מלתא אלא במזלא (מו"ק כ"ח.). ובזוהר הקדוש (סו"פ אחרי) שהוא על ה' דמזלא היינו עתיקא. ובשבת דאז נהורא לה ימטי היינו מאור הראשון שמשם הכתרים כנ"ל ובזוהר הקדוש (ח"ג י"א ב') חשב יהי אור מאמר ראשון והוא כנגד עתיקא שכל הנעלם מכל רעיון. וכשיש התגלות עתיקא יש ברכאן דנפישין שעיקר הברכות כוונתם בעניני הנפש היינו ריבוי אור והתגלות וקדושה. וממילא מסתעף ממנו גם בעולם הזה ברכת חיי בני ומזוני. שהם ג' הברכות שנמצא ראשונה בתורה. ברכה דדגים כנגד חיי שבדגים מצינו פעם ראשונה תיבת חיים שנזכר בתורה נפש חי'. וברכה דאדם פרו ורבו כנגד בני. וברכת השבת ויברך אלהים את יום השביעי איתא (ב"ר ר"פ י"א) ברכת ה' היא תעשיר זו השבת כו' ובזוהר הקדוש (ח"ב פ"ח א') דכל ברכאן דלעילא ותתא ביומא שביעאה תליין כו' וכל חד יהיב לתתא כל חד ביומי' מההוא ברכא דמתברכין ביומא שביעאה כו' זהו כנגד מזוני. וזהו וברכאן דנפישין: