פרי צדיק, בהר י׳

א

ועשיתם את חקותי ואת משפטי תשמרו ועשיתם אותם וישבתם על הארץ לבטח. ונתנה הארץ פרי' ואכלתם לשבע וישבתם לבטח עלי'. הא כבר נזכר וישבתם על הארץ לבטח אך הענין דמש"נ וישבתם על הארץ לבטח, היינו שלא יפחדו מקטרוג היצר הרע, וזה זוכין על ידי שמירת החוקים דברים שאין השכל מחייבם, שיוחקקו הד"ת בלב. ואת משפטי תשמרו היינו דברים שהשכל מחייבן כגון כיבוד או"א שאף או"ה זהירין בהם וכמו שמצינו (קידושין לא.) צאו וראו מה עשה נכרי א' כו' ובמדרש (ב"ר פס"ה) כל ימי הייתי משמש את אבא ולא שמשתי אותו א' ממאה ששימש עשו את אביו כו', אך הם קיימו מצד השכל שחייב אותם לכבד או"א, מה שאין כן ישראל שמקיימין אף מצות השכליות רק לקיום מצות הבורא ית"ש, וזש"נ ואת משפטי תשמרו משפטי דייקא וזש"נ מגיע דבריו ליעקב חוקיו ומשפטיו לישראל לא עשה כן לכל גוי, ומשפטים שקיימין בל ידעום היינו שאינם מכניסין בהם הדעת. דעת זה המכיר את בוראו כמ"ש (מ"ר נשא רפ"י) ועשיתם אתם אתם כ' היינו שהם עושים הד"ת, כמ"ש בזוהר הקדוש (ח"ג ק"י ב) ועשה טוב כו' ועשיתם אתם כביכול אתון תעבדון להון (ונת' כ"פ) וישבתם על הארץ לבטח שעל ידי זה זוכין שיעקר היצר הרע מלב, אך מ"מ אין בטוח עוד לגמרי שיכול היצר הרע לחזור עוד, שהרי במ"ת נעקר היצר הרע מלב בדיבור לא יהיה כמ"ש (שיר השירים פ' ישקני) ומ"מ חזר יצר הרע למקומו, ועז"נ ונתנה הארץ פרי' ואכלתם לשבע והוא עפמש"נ צדיק אוכל לשבע נפשו, והיינו אכילה בקדושה, כעין שאמר יעקב אבינו ע"ה ונתן לי לחם לאכל ובגד ללבוש, והיינו שיכיר שהשי"ת הוא הנותן הוא המאכיל הוא המלביש שעל ידי זה יהיה האכילה בקדושה, וזש"נ ונתנה הארץ פרי' מצד השי"ת ולא מצד פעולת האדם והשתדלותו, ארץ שכינתא אתקרי ארץ דקוב"ה הה"ד והארץ הדום רגליו (זח"ג רמ"ג ע"ב) ועל ידי זה ההכרה ואכלתם לשובע צדיק אוכל לשבע נפשו ועל ידי האכילה בקדושה זוכין וישבתם לבטח עליה והיינו שיהיה אתפני יצר הרע מן תמן, וכדש"נ ואכלתם וגו' וישבתם וגו' ונתתי שלום בארץ ושכבתם ואין מחריד דהיינו נמי שלא יפחדו עוד מקטרוג ורוגז מלחמת היצר הרע, ולזה זוכין על ידי אכילה בקדושה, וכן בשבת שהאכילה בקדושה אף בהנאת הגוף כמ"ש האריז"ל זוכין להנצל מקטרוג היצר הרע כמש"נ כל שומר שבת מחללו ונדרש (במכילתא יתרו) שעל ידי שבת נשמר האדם מן העבירה ובפרע"ח הלשון שניצול מקטרוג יצר הרע וכאמור: