א
ויברך את יוסף וגו'. בזוה"ק (ויחי רכז:) בהאי קרא אית לאסתכלא ביה ויברך את יוסף דלא אשכחן הכא ברכה דבריך ליה ליוסף אלא לבנוי וכו'. אמר ר' יוסי את דייקא כתיב את יוסף ברכתא דבנוי הוה וכד אתברכאן בנוי איהו מתברך דברכתא דבנוי דבר נש ברכתיה איהי וכו'. וכן איתא בזוה"ק (בלק קפז:) כיון דבריך לאלין נערים ליוסף בריך דהא לא יכלו לאתברכא אלא מגו יוסף ומגו דאיהו בטמירו ולא אתחזי לאתגלאה כתיב בטמירו כו'. היינו כי מנשה ואפרים נכללים בו ביוסף, כמו שמצינו בכל מקום שנמנה יוסף בין השבטים שוב אין נמנים אפרים ומנשה לשנים כי נכללים ביוסף. וכדאיתא בספר מי השלוח (ח"א פרשת וישלח ד"ה וזהו סדר השבטים) השתנות מניניהם של השבטים בששה עשר מקומות, ולא נמנה אפרים ומנשה לשנים רק בזה המקום שיוסף ולוי היו נכללים ביעקב ולא נמנו בין השבטים, ששם נמנה במקומם אפרים ומנשה. אבל בזה המקום שיוסף נמנה, שוב אינם נמנים אפרים ומנשה, רק שם נמנה לוי. כי אלו שני הארות יוסף ולוי צריכין תמיד זה לזה. שהארת יוסף רומז על הקוסטא דחיותא הנשאר בישראל אף בכל ההסתרות, כענין שנמצא בכל פרט נפש שנשאר בו בלילה קוסטא דחיותא, כדאיתא בזוה"ק (לך פג.), וכך הוא יוסף הצדיק הקוסטא דחיותא של הכלל ישראל. אכן כל פעולת הקוסטא דחיותא הוא רק למען שיכיר האדם את עצמו בבקר כשיעור משנתוקנזכמבואר לעיל פרשת וישב אות ה: ובאמת נשאר גם אז קוסטא דחיותא אף בשעת שינה, מרזא דאילנא דחיי, כדאיתא בזוה"ק (לך פג.) שאם יעיר האדם משנתו יכיר את עצמו שאינו בריה חדשה, רק לא נפסקה מאתו כח החיים שלו אף רגע אחד. כי כן הוא דרך סטרא דקדושה, שבמקום אשר תשכון פעם אחת לא תפסק משם לגמרי. ואף שנראה שנפסקה, מ"מ נשאר קוסטא דחיותא בתמידות בלי הפסק. וזהו דכתיב (הושע ה׳:ט״ו) אלך אשובה אל מקומי וגו' אלכה ואשובה לא נאמר רק אלך אשובה, לרמז בזה, שכל ההליכה היא רק אגב, אבל ישוב מיד למקומו הראשון, מאחר שכבר שכן שם ישכון עוד הפעם שם. משמע מזה, שאף בשינה יש לאדם חיבור באילנא דחיי.. אבל מכל מקום צריך האדם מי שיעורר ויקיץ אותו, וזה המעורר והמקיץ הוא לוי. הגם שנשאר תמיד בישראל אף בכל ההסתרות קוסטא דחיותא שינעור תמיד, מכל מקום בלתי עבודה יכול ח"ו גם זאת הנקודה הנקראת קוסטא דחיותא להתעלם, רק על ידי עבודה אזי נתחזקה זאת הקוסטא דחיותא להתפשט בכל הגוף, לעורר ולהקיץ אותו לבל ירדם, ולוי מרמז על זאת העבודה. לכן בכל מקום שנמנה יוסף נחשב גם לוי עמו, כי דוקא על ידי שניהם ביחד יתכן בישראל כל השלימות. כי כמו שלא היה מועיל כלום הקוסטא דחיותא בלתי עבודה, כך לא היה מועיל עבודה בלתי הקוסטא דחיותא. אמנם על ידי הארת יוסף הצדיק והארת לוי יש בכחם של ישראל להתעורר ולהקיץ עצמם מכל מיני הסתרותקנחכמבואר לעיל פרשה זו אות לז.. ואיתא עוד שם, אמר ר' אלעזר ויברך את יוסף, את דייקא דבריך לאת קיימא רזא דברית דנטר יוסף וכו'. היינו כי הטובה אשר באה מהשי"ת היא מתפשטת מהתחלת הצינור, וצריך מתחלה למלאות את הצינור ואחר כך יתכן שיבוא התפשטות. ויוסף הוא הצינור, כי הוא מדת יסוד המשפיע כנודע. וזהו ויברך את יוסף, כלומר ההתפשטות של מדת יוסף. כי השי"ת כששולח חיים דרך צינור צריך הצינור בעצמו ששולח על ידו החיים גם כן להיות חי ומלא ברכהקנטכמבואר בלשון זה במי השלוח ח"א פרשת וישב ד"ה וירד ויהודה עיי"ש., ואחר כך יתכן לו להשפיע להלן לכל התפשטותי' שיהיו מלאים ומשפיעים חיים:
הסבר על זכויות יוצרים
מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לעשות נחת רוח ליצרנו ולעשות רצון בוראנו, לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו. בפרט לעילוי נשמת משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם ומחבר הזוהר הקדוש, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, אדוננו מורנו ורבנו ראש בני ישראל רבנו רבי נחמן בן פייגא זיע"א אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך מחבר ספר תהילים הקדוש וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת. ולתיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם בפרט בעיות רוחניות.