שפת אמת, דברים, שופטים כ״ג

א

תרנ"ז

ב

במדרש אל תהי' מלגלג בדין שהוא א' מעמודי עולם על ג' דברים העולם עומד על הדין אמת ושלום. כי הנה מאחר שעל אלו הג' העולם עומד בוודאי הם חוץ ולמעלה מן העולם. כדאיתא כולא שקרא כולא קטטא. וכן המשפט לאלקים הוא. רק שהקב"ה נתן אלה הג' לבנ"י בכח התורה. כי בחי' אמת היא דבר שאין לו הפסק ועוה"ז שהוא בטבע ויש לו תכלית אינו אמת. רק לבנ"י ניתן האמת כמ"ש תתן אמת ליעקב לכן הוא עדות שהם בני עוה"ב ושאין להם הפסק. וכן השלום של הקב"ה שהשלום שלו אבל לבנ"י ניתן להם חלק בזה השלימות לכן נקראו השולמית שיש בהם כח השלום. ובמד' כי תקרב אל עיר כו' וקראת אלי' לשלום הה"ד ותגזר אומר כו' שמשה רבינו ע"ה פתח בשלום ע"ש. והענין הוא הגם שהיא מצוה ממצות התורה לקרוא בשלום אבל הוא המצוה שבנ"י מצדם יקראו אל השלום כמ"ש וקראת אלי' לשלום כי יש להם כח לקרב אומה כמ"ש בורא ניב שפתים כו' שלום לרחוק ולקרוב. ובכח התורה שניתן לבנ"י ותגזר אומר ויקם לכן נק' השולמית כנ"ל. וכן המשפט ניתן במתנה לבנ"י כמ"ש ואה"מ אשר תשים לפניהם. והנה כתי' כאן בכל שעריך כו' לשבטיך. מה ענין לשבטיך. ויתכן לרמוז כי המשפטים הם בכח השבטים דיש תורה ומצות חקים ומשפטים. תורה מצות חקים הם בין אדם למקום. והם בחי' הג' אבות. ומשפטים שבין אדם לחבירו הוא בחי' השבטים. ולכן בחושן המשפט היו חקוקים שמות השבטים ונשא אהרן כו' משפט בנ"י כו'. וזה בכל שעריך כי הי"ב שערים בכח הי"ב שבטים י"ב גבולין הם שערים הקרובים ביותר לבנ"י. וזהו סמיכות הפרשה ג"פ יראה בכח האבות שנתראו לפנים. אבל שערי השבטים הם בכל א"י. לכן היו י"ב שערים בהר הבית שאלה הי"ב מתרחבין והולכים ומאירין לכל א"י. [ויתכן לומר במ"ש במדרש שהמשפטים נבחר מזבח שהוא רק בזמן שמקדש קיים ע"ש. והמשפטים לעולם והוא כמ"ש שאע"פ שתמו זכות אבות זכות שבטים לא תמו כי הארות האבות א"י להתגלות רק בכח המקדש. אבל הארות השבטים בכל שעריך כנ"ל]: