שפת אמת, דברים, עקב י״ב

א

תרמ"ג

ב

במדרש מנורה של פרקים כו'. לטובתכם נתתי השבת כו' דכת' היום לעשותם למחר לקבל שכרן. כי א"א לקבל השכר מעוה"ב כל זמן שלא נתקן כל המעשים. כאמרם אין כלי מחזיק ברכה אלא שלום. והוא תיקון כל המעשים לדבקם בשורשם. וזה ענין הבנין של ימי המעשה שנק' מנורה של פרקים. וכשהיא בשלימות אז חל האור שבעת הימים. וכן הוא בכלל. כל שיתא אלפי שנין. אח"כ השבת. וזהו עצמו ענין הקדמת נעשה לנשמע שבנ"י נעשו ערבים לתקן העשי' כמ"ש עושי דברו. אח"כ לשמוע בקול דברו הוא לעתיד כמ"ש כעת יאמר ליעקב כו'. וזה ג"כ נרמז בפסוק היום לעשותם כו' עקב תשמעון כי בעוה"ז נעשה ובעקב יהי' השמיעה. אכן בכל ש"ק שניתן מנוחה לבנ"י שביתות המעשה לכן הוא מעין עוה"ב ויכולין להרגיש מהארת אור הגנוז לכן נק' שבת אור שבעת הימים:

ג

והי' עקב תשמעון כו' ושמר ה"א. כי הש"י ברא הכל להטיב לאחרים אך ששמחה לפניו ית' כשאדם זוכה במעשיו לקבל שכרו כדאיתא מאן דאכיל דלאו דילי' בהית לאסתכולי. ז"ש והי' לשון שמחה כשיהי' השכר עקב שתשמעון כדאיתא זכו אחישנה כו' והגם שיהי' הגאולה על כל פנים. אבל שמחה לפניו ית' כשיהי' בזכות מעשינו. ושמר ה"א לך לכאורה מה שייך שמירה למעלה אך הכל במדה כמו שבנ"י משתוקקין בעולם לקיום תורה ומצות. הגם שא"י בשלימות בגלות כמ"ש רש"י הציבי לך ציונים כו' שבגלות א"י לקיים כל המצות רק שנשאר רשימה מזמן המקדש. וע"י ששומרים ומשתוקקין להש"י כמו כן בשמים מתעורר זכותן של ישראל וכביכול מכין להם השכר שלעתיד כמ"ש בגמ' שהראהו מלאכי השרת מסתתין אבנים טובות לצורך בהמ"ק שלעתיד. וממילא יש התנוצצות מההארות של עתיד גם בעוה"ז להיגיעים בתורה ומצות:

ד

בפסוק כי הארץ כו' לא כארץ מצרים כו' א' תזרע את זרעך כו'. וקשה הא זריעה צריך והל"ל רק אשר השקית ברגליך. וי"ל הכוונה ע"פ מ"ש ארץ אשר ה"א דורש אותה ואחז"ל הלא כל הארצות דורש ה' רק בזכות שדורש אותה כולן נדרשות. והיינו שניתן לבנ"י נחלת ה' שהיא הקרובה אליו ית' וזה למטר השמים תשתה ואח"כ ממנה נשפעת לשאר ארצות וכולן תלוין בה. וז"ש שאינה ארץ פרטי אשר ת' זרעך בפרט. רק היא כוללת כל השפע הבאה משמים ובנ"י במעשיהם הטובים מושכין הברכה לכל העולם. וזה ענין פרשת והי' א"ש קבלת עול מצות היינו תיקון כל המעשים לדבקם בשורשם ע"י התרי"ג מצות. ז"ש חז"ל ואספת דגנך הנהג בהם מנהג ד"א. ואמרו עוד הרבה עשו כרשב"י ולא עלתה בידם וכר"י ועלתה בידם. והיינו שהגם שמעלת רשב"י מאוד נעלה והיא בחי' התורה ודור המדבר. אבל בחי' א"י הוא תיקון המעשים בחי' המצות כנ"ל. וכתי' אם שמוע תשמעו כו'. כי נר מצוה ותורה אור ויש בכח בנ"י כשמקיימין המצות כראוי המה מעוררין השורש למעלה ומתמלאים המצות באור התורה ויכולין לשמוע מכל מצוה דבר ה'. וזה שמוע תשמעו. ובמדרש העושה מצוה כאילו מדליק נר לפני ה' ע"ש כנ"ל שע"י המצוה מדליק הנר מצוה באור התורה: