שפת אמת, דברים, עקב י״א

א

תרמ"ב

ב

במדרש מנורה של פרקים כו'. הטעם דשכר מצוה בהאי עלמא ליכא. כי א"י לקבל שכר עוה"ב עד אחר כל השלימות כמ"ש אין כלי מחזיק ברכה אלא שלום. וכל השלימות א"א להשיג בזה העולם לכן שכרו בעקב. אכן בשבת קודש ע"י הביטול שמבטלין הכל יכולין להשיג הארה מעוה"ב. כמ"ש שבת מעין עוה"ב. ונק' שלום כי צריכין להיות כלי מיוחד לקבל שכר עוה"ב. כידוע שמקבלין לבוש חדש כי בלבוש זה של הגוף א"י לקבל עוה"ב. כמ"ש בזוה"ק כי עוה"ב א"י לסבול כחוט השערה מעוה"ז. רק בש"ק יש נשמה יתירה ויכולין לקבל קצת הארה מעוה"ב. ז"ש במד' לטובתך נתתי לך השבת כו' אני נותן לך שכר. רמז למ"ש שבש"ק יש ענין שכר בעוה"ז ג"כ. ולכן רמז האר"י ז"ל ביומו תתן שכרו ר"ת שבת שבשבת יש קבלת שכר כנ"ל. והנה באמת השבת הוא אות ועדות שבנ"י הם בני עוה"ב. וכמו כן בפרט כפי מה שיש לאדם שייכות להשבת כן הוא מוכן לעוה"ב. וכתי' ביני ובין בנ"י א"ה לעולם. פי' כי הוא עדות לעולם הבא כי ששת ימים עשה כו' כי הטבע הוא בחי' ימי המעשה וביום השביעי שבת וינפש. א"כ נראה כי הש"ק הוא למעלה מעשיות שמים וארץ וזה העדות שבנ"י מעידין ומבררין בש"ק. וז"ש אם תשיב משבת רגלך כו' אז תתענג כו' כנ"ל שיכולין להשיג הארת עוה"ב כנ"ל:

ג

בפסוק והי' א"ש תשמעו אל מצותי כו'. ברש"י שמוע בישן תשמע בחדש. דכתי' עושי דברו לשמוע בק"ד. שכפי מה שמקיימים המצות לשמה כך זוכין לשמוע כי התורה גנוזה במצות. וע"ז איתא אשרי שישמע למצותיך. כי בוודאי אין שיעור לטעמי המצות ויכולין להשיג בכל יום טעמים חדשים ונק' ממש מצוך היום. רק זה למי שמחפש לקיים מצות ה' ולא לעשות המוטל עליו בלבד. וזה נקרא קבלת עול מצות. להיות משתוקק תמיד לשמוע ולקיים רצון הבורא ית'. ואז זוכין לשמוע בכל יום. ואמרו ושבעת השמרו לכם אין אדם מורד רק מתוך שביעה. אין זה דווקא באכילה ושתי' גשמיות. רק גם במילא כריסו בתורה ועבודה צריך להיות תמיד אצל הפתח ולחפש לשמוע דבר ה' ואז יורד השפעה חדשה תמיד. וח"ו להיפך ועצר את השמים כו'. כי כפי מה שחסר לאדם ומשתוקק אל השלימות כך משפיעין לו משמים. כדאיתא יותר משהעגל רוצה לינק כו'. לכן מחויב כ"א בכל יום לקבל עול מ"ש ועול מצות כי אין שיעור לדבר. ואיתא כיון שאדם פורש מן התורה כו'. היינו כנ"ל שצריכין בכל יום לעסוק בתורה להשיג מה שהוא רצון הבורא ית' תמיד שיש תמיד התחדשות בתורה כמ"ש ז"ל בכל יום הקב"ה מחדש הלכה כו' והכל בתורה ומצות:

ד

וכתי' לאהבה את ה' כו' פירש"י של"ת אלמוד בשביל שאקבל שכר כו'. פי' להיות תשמעו א"מ כדי לאהבה את ה' ולעבדו כו' שזה התכלית מהמצות שהם עיטין איך למפלח בדו"ח. וזהו א"ש תשמעו ב"פ. שמיעת מ"ע עצה לבוא לאהבה. ושמיעת מל"ת לבוא לעבדו בכל לב ונפש. ולכן שמוע תשמעו לקבל ולהאזין הארת המצות בכל אבר להיות בטל כל אבר להמצוה שהוא פנימיות האברים וגידין. והוא כמ"ש שמעי בת כו' ואח"כ הטי אזנך להיות נמשך לגמרי אחר המצוה: