שפת אמת, דברים, עקב ט״ו

א

תרמ"ו

ב

במדרש לטובתך נתתי לך השבת כו'. כי השבת הוא ס' מעין עוה"ב כדאיתא בגמ' וכמו שא"י לזכות לעוה"ב רק ע"י תיקון והכנה בעוה"ז. כן בימי המעשה הכנה לשבת כדאיתא מי שטרח בע"ש יאכל בשבת. פי' ערב שבת. כי השבת הוא כולו טוב וכפי מה שמבררין בימי המעשה התערובת של טוב ורע כן זוכין בש"ק. וז"ש לטובתך ולא לרעתך. כמו שהוא כפי הבירור בעוה"ז זוכין אח"כ בעוה"ב. ובאמת כל עוה"ז נברא לברר התערובות ונק' ערב שבת. שבוודאי נמצא הטוב בכל מקום [*ורק] שנתערב בין הרע וצריך בירור כנ"ל. והנה כ' והי' עקב תשמעון כו' ושמרתם ועשיתם. והוא ג' בחי' מעשה דיבור ומחשבה. ובכולן צריכין בירור. ואיתא שיש שכר מיוחד לתיקון המעשה והדיבור בתורה ותפלה והמחשבה בחי' נפש רוח ונשמה כמ"ש בשם האר"י ז"ל שזה עצמו ג"כ תיקון ג' ימים דקמי שבתא ובתר שבתא. שכפי מה שמבררין בימי המעשה הדיבור ומחשבה ומעשה. כן זוכין בש"ק לכל הג' הנ"ל. וזהו הג' סעודות שבש"ק:

ג

בפרשה כי הארץ א"א בא שמה כו' לא כא"מ הוא כו' והשקית ברגלך כו'. ובפ' דברים דרשו חז"ל כי בנ"י אמרו א"מ בית הבעל שנילוס משקה וא"כ בית שקיא ע"ש. וכאן איתא להיפך. אבל באמת הענין אחד כי הנה א"י היא שלא כהנהגת הטבע. שהארץ נותנת יבולה ואינו תלוי במעש"ט של האנשים. אך לבנ"י נתן הש"י א"כ להיות כל הברכה כפי מעש"ט שבבנ"י לכן עתה היא מונעת פירותי'. וכ' והשקית ברגלך. לרמוז כי בוודאי גם בא"י בנ"י זוכין להמשכת המים למטר השמים והוא ע"י עבודת הש"י כמ"ש והי' א"ש תשמעו כו'. ואמרו חכמז"ל כי פרשה זו הוא קבלת עול מצות. פ' המצות הם הדביקות וחיבור שיש לתחתונים אל השורש וזה ע"י מצות שהם בעשי'. ובאמת הוא עבודה קשה להיות הפרנסה תלוי' במצות ומעש"ט כמ"ש חז"ל בפסוק זכרנו אה"ד אשר נאכל במצרים חנם חנם מן המצות. ובנ"י נבחרו להיות אצלם נמשך הכל ע"פ מצות ומעש"ט שלהם. וזה העול מצות צריך אדם לקבל עליו בכל יום בפרשת והי' א"ש. והברכה הזו הבאה ע"י המע"ט הוא באופן שיהיו המעשים לש"ש. כמ"ש והי' א"ש כו' לאהבה כו' ולעבדו ודרשו חז"ל שיהי' שמיעת המצות כדי לבא על ידיהם לאהבת ה' ולעבודתו. כי המצות הם עצות לבא לאהבת ה' וכשעושין על כוונה זו אז ממילא ונתתי מטר כו' כי באמת העיקר הוא עבודת הבורא ית' וממילא הפרנסה טפלה. וכן צריך להיות אצל האדם כמ"ש חסידים ראשונים עשו תורתן קבע ומלאכתן עראי זו וזו נתקיים בידן: