א
דין כפיית המטה. ובו ב' סעיפים:
אבל חייב בכפיית המטה ובשעת שינה ואכילה יושב על מטה כפויה אבל כל היום אינו יושב אפילו על מטה כפויה אלא על גבי קרקע וכן המנחמים אינן רשאים לישב אלא ע"ג קרקע:
ב
עכשיו לא נהגו בכפיית המטה מפני שיאמרו העובדי כוכבים שהוא מכשפות ועוד שאין המטות שלנו עשויות כמטות שלהן כדי שיהא ניכר בהם כפיה:
שפ״ז
א
עכשיו. כ' הש"ך ומ"מ אסור לו לישב ע"ג ספסל או על כרים וכסתות כי אם ע"ג קרקע אם לא חולה וזקן שיש להם צער בישיבה על גב קרקע מותרים להשים כר קטן מתחתיו. מיהו יכול לילך ולעמוד וא"צ לישב כלל רק כשהמנחמים אצלו צריך לישב ע"ג קרקע וה"ה דכשרוצה לישן צריך לישן ע"ג קרקע (ועכשיו רבים נהגו שלא לישן כל ז' ע"ג קרקע אפשר מפני שטבעם חלוש והוי כחולים לענין זה) מיהו המנחמים יושבים ע"ג ספסל דמסתמא מחיל להו. עכ"ל:
שפ״ז
א
מ"ק דף ט"ו ע"א מדקתני בר קפרא וכו':
ב
הרמב"ן בסת"ה ממימרא דרב יהודה אמר רב וכו' שם דף כ"ח ע"ב:
ג
טור בשם אביו הרא"ש:
שפ״ז
א
(ליקוט) בכפיית כו'. ערא"ש סי' קכ"ה אבל אם כפה כו' שאין החובה כו' כ"ש כו' וכמש"ש כ"א א' ודלמא מילתא כו' והתניא כו' ובא"ר פי"א היה ישן ע"ג מטה ע"ג ספסל ע"ג אודיינא חייב בכפיית המטה האומר איני כופה הריני ישן ע"ג ספסל אין שומעין לו ובירושלמי (פ"ג) אמר איני כופה את המטה הריני ישן ע"ג ספסל אין שומעין לו מפני שאמר איני כופה את המטה אבל אם אמר הריני כופה את המטה שומעין לו מתני' לא אמרה כן וכשמברין אותו כל העם מסובין על הארץ והוא מיסב על הספסל בכהן גדול אבל הדיוט לא ומשני ברבים הא ביחיד לא ולא עבדין כן ר"ל שאפי' ברבים יושבין על הספסל ואין נזהרין בזה ומ"מ למדנו מזה שביחיד כל שכפה מותר לישן ע"ג ספסל וכ"ש ע"ג קרקע עכ"ל בתה"א ודברי טוש"ע צ"ע (ע"כ):
ב
(ליקוט) אבל כל כו'. עתוס' כ"ז א' ד"ה מן כו' (ע"כ):
(ליקוט) אבל כל היום כו' וכן כו'. גמ' כ"ה ב' והביאו הרי"ף ורא"ש שם אר"י א"ר אין המנחמין כו' סקמ"ה וגירסת הרמב"ן (בתה"א) מנין לאבל שאין רשאי לישב ע"ג מטה אלא ע"ג הארץ שנאמר וישבו אתו לארץ ואר"י א"ר מנין למנחמין כו' וכ"כ בטור והכל ליתא בגמרא שלנו שהשמיטוהו המדפיסים (ע"כ):
ג
עכשיו כו'. תוס' כ"א א' כנ"ל (ס"ס שפ"ו):
שפ״ז
א
קרקע. וכתב בתשובת דברי יוסף סי' ס"א באבל תוך שבעה בעיוה"כ לאכול סעודה המפסקת בישיבה על כסא או ספסל המיקל בזה לא הפסיד ודלא כמג"א דמשמע מדבריו בסי' תר"ו שמחמיר בזה אפילו בשעת אכילת סעודה המפסקת דהא עד שתחשך קאמר ע"ש וכ"כ בתשובת שמש צדקה חלק א"ח סי' יו"ד ועי"ש בסימן י"ב:
ב
עכשיו לא נהגו. עבה"ט בשם ש"ך דאבל אסור לישן ע"ג מטה ועי' בתשובת אא"ז פנים מאירות ח"ב סי' קי"ט שחולק על זה. ועי' בשאילת יעב"ץ ח"א סי' ק"א:
שפ״ז
א
(סי' שפ"ז ש"ך סק"א) ע"ג קרקע. ומותר להציע כרים וכסתות על הקרקע ולישן עליהם. תפל"מ:
ב
(סעיף ב') לא נהגו בכפיית המטה. ומ"מ ראוי להפך הכר והכסת. ב"י בשם רי"ו:
שפ״ז:א׳
א
עכשיו לא נהגו כו'. מ"מ אסור לו לישב על גבי ספסל או כרים וכסתות כי אם על גבי קרקע אם לא חולה וזקן שיש להם צער בישיבה על גבי קרקע מותרים להשים כר קטן מתחתיו. מיהו יכול לילך ולעמוד וא"צ לישב כלל רק כשהמנחמים אצלו צריך לישב ע"ג קרקע וה"ה דכשרוצה לישן דצריך לישן על גבי קרקע מיהו המנחמים יושבים ע"ג ספסל דמסתמא מחיל להו. כל זה מבואר בדרישה:
שפ״ז
א
ובשעת שינה כו'. כתב רש"ל אבל אין לו לישן כל ז' אלא ע"ג הקרקע כ"כ הר"מ והאבל א"צ לישב ע"ג קרקע אלא כשהמנחמים אצלו ואז גם המנחמים צריכין לישב ע"ג קרקע אא"כ אמר להו האבל שבו ע"ג ספסלים דמצי מחיל ליקריה (ואפשר משום הכי אין המנחמי' יושבין בזמן הזה ע"ג קרקע דמחיל האבל מסתמא) ולישב האבל ע"ג כרים וכסתות בעוד שהמנחמים אצלו לא יתכן אמנם חולה וזקן שיש להם צער בישיבת קרקע מותר להשים כר קטן תחתיו עכ"ל. מה שכ' שאין צריך האבל לישב ע"ג קרקע אלא כשהמנחמים אצלו פירוש אבל בלאו הכי יכול לעמוד או לילך בחדרו אבל על כל פנים אסור לישב ע"ג ספסל:
שולחן ערוך, יורה דעה
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
באר היטב יורה דעה
רשיון: Public Domain
מקור: www.toratemetfreeware.com
באר הגולה על שולחן ערוך יורה דעה
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
ביאור הגר"א על שולחן ערוך יורה דעה
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
פתחי תשובה על שולחן ערוך יורה דעה
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
הגהות רבי עקיבא איגר על שלחן ערוך יורה דעה
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
שפתי כהן על שולחן ערוך יורה דעה
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
טורי זהב על שולחן ערוך יורה דעה
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל ashoova@gmail.com האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, ולקרב את ביאת המשיח. כל הזכויות שמורות (c) לבעלי הזכויות יוצרים השייכים לכל קטע מצוטט, יש להתייחס לכך בחומרה רבה ויש איסור גמור להפיץ באופן הנוגד לרישיון מצד ההלכה וכו' תחת רישיון Creative Commons-CC-2.5
רבי נתן בליקוטי עצות כותב: עִקַּר רְפוּאוֹת הַחוֹלֶה הוּא רַק עַל־יְדֵי פִּדְיוֹן. וְלֹא נָתְנָה הַתּוֹרָה רְשׁוּת…
[בְּשַׁבָּת ויו"ט אֵין אוֹמְרִים אוֹתוֹ] יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ ואֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ הַבּוֹחֵר בְּדָוִד עַבְדוֹ…
א סימן מ' הגם הלום ראיתי אחרי רואי גודל מעלת העוסק במקרא מדת בנין הבית…
א הועתק מספר קצוי ארץ בקצרה עם תוספת ביאור בסייעתא דשמיא כאשר יראה המעיין: ב…