א
איסור נעילת הסנדל לאבל. ובו ה' סעיפים:
(אבל) אסור בנעילת הסנדל דוקא של עור אבל באנפליא של בגד או של גמי או של שער או של עץ מותר שאין מנעל אלא של עור ואם הוא של עץ ומחופה עור אסור:
ב
חיה מותרת לנעול כל ל' יום מפני שהצנה קשה לה:
ג
כל אדם מותר לנעול במקום שיש סכנת עקרב:
ד
אבל ומנודה שהיו מהלכים בדרך מותרים בנעילת הסנדל וכשיגיעו לעיר חולצין ויש מי שאומר שאם היא עיר שרובה עובדי כוכבים אין חולצין עד שיכנסו לרחוב היהודים:
ה
אם צריך לחלוץ מנעל בבית הקברות אחר שנקבר המת נתבאר בסימן שע"ה: הגה י"א שצריך לילך יחף מבית הקברות לביתו אם מת אביו או אמו (כל בו בשם ר"י) ולא ראיתי נוהגין כן:
שפ״ב
א
חיה. וה"ה חולה ומי שיש לו מכה ברגלו כמ"ש בא"ח סימן תרי"ד ס"ג. ש"ך:
ב
היהודים. וכתב הרב בא"ח סי' תקנ"ד סי"ז שכן נהגו:
ג
ראיתי. היינו משום רשעת העובדי כוכבים מיהו היכא דליכא חשש דרשעת העובדי כוכבים יש לחלוץ מיד בבה"ק כדלעיל ר"ס שע"ה וסי' שע"ו עכ"ל הש"ך. וכתב הט"ז דלפי מ"ש המרדכי דאם הולך לפני השר ויש הקפדה עליו אם ילך בלא מנעלים יתן עפר במנעליו וילך ע"כ ה"ה במקום סכנה ובכ"מ שצריך לילך במנעלים יעשה כן. וכתב עוד בסי' שפ"א בשם אחיו הגאון מוהר"י דיש להתיר לאשה רחיצת הליבון אפי' תוך ז' ומ"ש רמ"א דתוך ז' אסור לרחוץ ללבישת ליבון הוא תימה דהא לאו רחיצה של תענוג היא והא דאסור רחיצה של טבילה מפני שהיא ללא צורך כיון שאסורה בתשמיש המטה אבל רחיצה של ליבון אמאי תיאסר ועכ"פ נראה דגם רמ"א לא נתכוין אלא שלא תרחוץ שהרי אפשר לה ללבוש לבנים בלא רחיצה לגמרי רק שהחלוק יהיה נקי כמ"ש בסי' קצ"ו ס"ג בהג"ה דבשעת הדחק סגי בהכי ובתשובת מ"ב מתיר אפי' לרחוץ בתוך ז' ללבוש לבנים וחולק על הרמ"א אלא דמ"מ למעשה נ"ל דלא תרחוץ אלא פנים של מטה ותלבוש חלוק נקי לא לבן ממש והמחמיר בזה לדחות לבישת הליבון לגמרי הוא מן המתמיהים עכ"ל. וכתב מהרש"ל מהר"ם היה בעל ברית תוך שלשים יום של אביו ורחץ בלילה שלפני המילה ונתן טעם דהוה כרגל לגביה דידיה וחומרא בעלמא נהגו אבותינו ברחיצה ע"כ:
שפ״ב
א
ברייתא מ"ק דף ט"ו ע"ב ויליף מדקאמר ליה רחמנא ליחזקאל ונעליך תשים ברגליך מכלל דלכ"ע אסור:
ב
רמב"ן בסת"ה ויליף לה מדין איסור נעילת הסנדל ביוה"כ וציינתיו בא"ח בסי' תרי"ד:
ג
ג"ז הרמב"ן שם וגמר לה מיוה"כ:
ד
ג"ז שם:
ה
ברייתא באבל רבתי:
ו
הרמב"ן בסת"ה וכ"כ המרדכי:
שפ״ב
א
דוקא כו'. כמו ביוה"כ ועי' כל זה בא"ח סי' תרי"ד:
ב
(ליקוט) אבל כו'. א"ר פ"ה הלכה י' (וירושלמי פ"ב דברכות וש"מ) (ע"כ):
ג
ולא ראיתי כו'. כנ"ל ס"ד ויש כו' (ועש"ך):
שפ״ב:א׳
א
חיה כו'. וה"ה חולה ומי שיש לו מכה ברגלו כדאיתא בא"ח סימן תרי"ד ס"ג:
שפ״ב:ב׳
א
ויש מי שאומר כו'. וכתב הרב בא"ח סימן תקנ"ד סעיף י"ז שכן נהגו:
שפ״ב:ג׳
א
ולא ראיתי נוהגים כן. היינו משום רשעת העובדי כוכבים כדאיתא בכל בו בעל דין זה ובזה נסתלקה תמיהת הב"ח על הרב ע"ש מיהו היכא דליכא חשש דרשעת העובדי כוכבים יש לחלוץ מיד בבית הקברות כדלעיל ר"ס שע"ה וסימן שע"ו ס"ד:
שפ״ב
א
כל אדם מותר לנעול במקום שיש סכנת עקרב. לפי מה שכתב המרדכי סוף מועד קטן דאם הולך לפני השר ויש הקפדה עליו אם ילך בלא מנעלים יתן עפר במנעליו וילך עכ"ל. הוא הדין במקום סכנה ובכל מקום שצריך לילך במנעלים יעשה כן:
שולחן ערוך, יורה דעה
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
באר היטב יורה דעה
רשיון: Public Domain
מקור: www.toratemetfreeware.com
באר הגולה על שולחן ערוך יורה דעה
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
ביאור הגר"א על שולחן ערוך יורה דעה
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
שפתי כהן על שולחן ערוך יורה דעה
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
טורי זהב על שולחן ערוך יורה דעה
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל ashoova@gmail.com האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, ולקרב את ביאת המשיח. כל הזכויות שמורות (c) לבעלי הזכויות יוצרים השייכים לכל קטע מצוטט, יש להתייחס לכך בחומרה רבה ויש איסור גמור להפיץ באופן הנוגד לרישיון מצד ההלכה וכו' תחת רישיון Creative Commons-CC-2.5
רבי נתן בליקוטי עצות כותב: עִקַּר רְפוּאוֹת הַחוֹלֶה הוּא רַק עַל־יְדֵי פִּדְיוֹן. וְלֹא נָתְנָה הַתּוֹרָה רְשׁוּת…
[בְּשַׁבָּת ויו"ט אֵין אוֹמְרִים אוֹתוֹ] יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ ואֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ הַבּוֹחֵר בְּדָוִד עַבְדוֹ…
א סימן מ' הגם הלום ראיתי אחרי רואי גודל מעלת העוסק במקרא מדת בנין הבית…
א הועתק מספר קצוי ארץ בקצרה עם תוספת ביאור בסייעתא דשמיא כאשר יראה המעיין: ב…