א
דין הנוטל שכר לראות בכור. ובו ג' סעיפים:
הנוטל שכר להיות רואה בכורות אין שוחטין על פיו אלא אם כן היה מומחה גדול וידעו בו חכמים שאין כמותו ופסקו לו שכר על הראיה והביקור וצריך שיתנו לו שכרו בין יהיה המום קבוע ויתירנו בין אם לא יהיה קבוע ולא יתנו לו שכר על הבהמה אלא פעם אחת ורואה אותה לעולם כל זמן שמביאין אותה כדי שלא יבא לידי חשד:
ב
אין החכם רואה בכור לעצמו:
ג
אין רואין מומין ביו"ט אבל אם ראהו מערב יו"ט יכול לחקור עליו ביו"ט היאך נפל בו המום:
באר היטב יורה דעה
שי״ב
א
שכר. בטור כתב והוא שיהא שכר בטילתו ניכר ואם הוא פועל ומבטל ממלאכתו נותן לו שכרו כפועל דהיינו כמה רוצה ליקח מי שיש לו מלאכה כזו כדי לישב בטל. וכתב הט"ז דעל ההליכה שהולך לראות נראה פשוט שהיתר גמור הוא ליקח שכר עליה:
ב
לעצמו. כתב הט"ז הטעם מפני החשד וקשה לי ממ"ש הרמ"א סי' י"ח סעיף י"ח שנהגו בקצת מקומות שאין אדם שוחט ובודק לעצמו משמע דמדינא מותר שוב ראיתי שבפ"ב דנגעים הקשה הר"ש כן וחילק בין היכא דאיתחזק איסורא וכו' ובזה מתורץ נמי במה שבודק לעצמו דנשחטה הותרה וכי תימא א"כ על השחיטה לא יהיה נאמן על עצמו דהא בהמה בחייה בחזקת איסור עומדת בזה סמכינן על רוב מצויין אצל שחיטה מומחים הם עכ"ל ובענין ראיית מומין בי"ט עיין מדינים אלו בא"ח סי' תצ"ח סעיף ט':
באר הגולה על שולחן ערוך יורה דעה
שי״ב
א
משנה בכורות ד' כ"ח וכ"ט:
ב
שם בגמרא דף כ"ח ע"א:
ג
משנה סוף פ"ב דנגעים:
ד
משנה ביצה דף כ"ו ע"א וכר"ש:
ה
מסקנת הגמרא שם דף כ"ז ע"ב וכעובדא דרבא שם:
ביאור הגר"א על שולחן ערוך יורה דעה
שי״ב
א
הנוטל כו'. כ"ז לשון הרמב"ם ומ"ש גדול וידעו כו' זש"ש כאילא כו':
ב
ורואה כו'. דלא כתי' ראשון של תוס' ד"ה תרי כו':
ג
אין רואין כו'. כר"ש שכ"ה מסקנא דגמ' שם וכמש"ו:
פתחי תשובה על שולחן ערוך יורה דעה
שי״ב
א
אין החכם רואה. עיין בש"ס בכורות סוף פ"ד דף ל"א דמוקי לה ביחיד מומחה דאי בתלתא לא חשידי וכ"כ התוס' יו"ט סוף פ"ב דנגעים וכ"כ המע"מ דמשום הכי השמיט הרא"ש דין זה משום דלדידן דלית לן יחיד מומחה ורואין לעולם בג' לא שייך זה ע"ש מיהו צל"ע אף לדידן אם יש לכל השלשה שותפות בו (שהרי גם בהמת השותפין חייב בבכורה כדלקמן סימן ש"כ סעיף ב') אם הם יכולים לראותו שהרי רש"י פירש שם דלא חשידי כולהו בשבילו ע"ש א"כ י"ל דאם יש להם שותפות בו חשידי מיהו משמע בכמה דוכתי דאף בכה"ג לא חשידי. ועיין בשו"ת חות יאיר סימן קכ"א שנשאל אם מותר לראות בכור לאחיו בזמן הזה וכתב דבזה"ז שאינו ניתר רק ע"פ שלשה מותר אפילו לבעל הבכור להצטרף כמבואר בש"ס ומכ"ש איש בשל אחיו דמותר אפילו בזמן שהיה ניתר ע"פ יחיד מומחה כדתנן בספ"ב דיבמות וכולן מותרים לבניהם ולאחיהם ואפי' במקום שיש חשד ע"ש:
ב
מומין בי"ט. [פרטי דין זה נתבארו בא"ח סי' תצ"ח ס"ט. ומ"ש בט"ז סק"ט שכתב דיש ללמוד מזה באם היה איסור מבורר כגון שנפל איסור לח בהיתר לח בפחות מס' או יבש ביבש ואין רוב בהיתר בעי"ט ואח"כ ניתוסף היתר בי"ט ונתבטל האיסור דבר זה אסור להורות בי"ט דהוא ממש כבכור ואסור לקרות לחכם בזה בי"ט עכ"ל ע"ש ועיין בס' קרבן נתנאל פ"ג דביצה אות ל"ג שכתב עליו לא ראיתי מעולם רבנן קשישאי דחשו לזה ואין הנדון דומה לראיה כלל ע"ש ועפמ"ג לעיל סי' צ"ט בשפ"ד ס"ק י"א מזה]:
שפתי כהן על שולחן ערוך יורה דעה
שי״ב:א׳
א
ולא יתנו לו שכר על הבהמה אלא פעם א' כו'. שאל"כ כשלא היה מתירו היו אומרים זה מום קבוע הוא ואותו שלא התירו היינו כדי שיבא אליו עוד פעם אחרת וישלם לו פעם שנית:
שי״ב:ב׳
א
אין רואין מומין ביו"ט כו'. וע' מדינים אלו בא"ח סי' תצ"ח ס"ט:
טורי זהב על שולחן ערוך יורה דעה
שי״ב
א
ופסקו לו שכר כו'. בטור כתוב והוא שיהיה שכר בטילתו ניכר ואם הוא פועל ומבטל ממלאכתו כדי לראות נותן לו שכרו כפועל שיש לו מלאכה כזו שבטל ממנה וכמה הוא רוצה ליקח כדי לישב בטל כן יתן לו עכ"ל ובסי' קע"ז לא כתב הטור כן אלא אומדין כמה אדם בטל רוצה ליקח ולעשות עסק זה ובח"מ גבי השבת אבידה בסי' רס"ד כתב כמה אדם רוצה ליקח לבטל ממלאכתו ולעשות מלאכה זו דהשבת אבידה וצריך טעם למה חילק בזה ביניהם והלא בגמרא אמרי' בכל הנהו תלת חד לישנא דישלם כפועל בטל של אותה מלאכה דבטיל מינה ובתוס' פ' איזהו נשך הבאתים בסי' קע"ז כתבו דדוקא גבי אבק רבית הקילו ודי בזה שישלם לו כאדם בטל לגמרי וכמו שביארנו שם דבריהם לפי פירושו של הטור ולפי פי' ב"י אך אסיקו שם בתוס' מ"מ בהשבת אבידה צריך ליתן כפירש"י דהיינו כמה אדם רוצה לפחות ממלאכה כבידה שהוא רגיל בה ולעסוק במלאכה קלה כזו וא"כ נוטל שכר גם על השבת אבידה אע"ג שאין ליקח שכר על זה מ"מ כיון שהוא מתבטל ממלאכה ועל כרחך צריך ליתן לו ביטול שלו הותר לו גם ליקח שכר על ההשבה וכן לענין דן את הדין דאמרינן עליה נוטל שכרו כפועל בטל דהיינו הך שמביא הטור כאן לענין ראיית בכור ג"כ כיון שמבטל ממלאכה יכול ליטול שכר ע"כ וא"כ צ"ע על הטור למה כתב כאן כאלו יושב בטל ולא כתב שיכול ליטול שכר על הראיה עצמה כיון שמתבטל ממלאכה ונראה דהטור ס"ל דבראיית בכור אין שייך כלל מלאכה על כן אין שייך כאן רק לומר כמה יקח וישב בטל ועל ההליכה שהולך לראות נראה פשוט שהיתר גמור ליקח שכר עליה כדאיתא בסוף פרק האיש מקדש כאן בשכר הבאה ומילוי כו':
ב
בין אם לא יהיה קבוע. מפני החשד:
ג
ורואה אותה לעולם. הטור כתב זה בשם הרמב"ם ותמה הב"י שהרי תלמוד ערוך הוא דתרי זימני לא תקינו ליה רבנן ולא קשה מידי דבגמ' (ס"ד) [י"ל] דלא תקינו ליה שכר אבל הוא אינו חייב לראות פעם אחרת וכן הוא באמת לחד תירוצא בתוס' שם קמ"ל הרמב"ם דחייב לראות לעולם:
ד
אין החכם רואה בכור לעצמו. הטעם מפני החשד וקשה לי ממה שכתב רמ"א [סי' י"ח] סעיף י"ח שנהגו בקצת מקומות שאין אדם שוחט ובודק לעצמו משמע דמדינא מותר:
שוב ראיתי שבפרק ב' דנגעים הקשה גם הר"ש כן וחילק בין היכא דאיתחזק איסורא כו' ובזה מתורץ נמי במה שבודק לעצמו דכיון דנשחטה הותרה ולא איתחזק איסורא וכי תימא א"כ על השחיטה לא יהיה נאמן לעצמו דהא בהמה בחייה בחזקת איסור עומדת בזה סמכינן על רוב מצויין אצל שחיטה מומחין הן כמו שכתב המרדכי ריש חולין ע"ש:
הסבר על זכויות יוצרים
שולחן ערוך, יורה דעה
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
באר היטב יורה דעה
רשיון: Public Domain
מקור: www.toratemetfreeware.com
באר הגולה על שולחן ערוך יורה דעה
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
ביאור הגר"א על שולחן ערוך יורה דעה
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
פתחי תשובה על שולחן ערוך יורה דעה
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
שפתי כהן על שולחן ערוך יורה דעה
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
טורי זהב על שולחן ערוך יורה דעה
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, ולקרב את ביאת המשיח. כל הזכויות שמורות (c) לבעלי הזכויות יוצרים השייכים לכל קטע מצוטט, יש להתייחס לכך בחומרה רבה ויש איסור גמור להפיץ באופן הנוגד לרישיון מצד ההלכה וכו' תחת רישיון Creative Commons-CC-2.5