א
שמעתי מהרב דקהלתינו ז"ל. כשהיה הבעש"ט אצל הדירזאווצעס דק"ק סלוצק, אשר שם הא' ר' שמואל ושם השני ר' גדליה, ושם אשת ר' שמואל טובעלע. והיא הפצירה את בעלה לשלוח אחר הבעש"ט כי בנו בית חומה ונתיראו לדור בתוכה. ושלחו אחריו ובא אצלם ולא היו האנשים בביתם ורצתה לעשות סעודה ואמר שצריך לראות הסכין. והוצרך השוחט לבוא ולהראות לו הסכין ולאנשי העיר חרה עד מאד איך מלאו לבו לראות הסכין אצל שוחט דמתא ובפרט בקהילה גדולה. אבל לא יכלו לעשות לו מאומה כי הנגידה צוותה כן.
ב
ובמנחה שמעו שהוא מתפלל נוסח ספרד חרה להם יותר. וכשבא ר' שמואל לביתו הלשינו עליו והשיבם אין דרך ארץ לעשות לו שום דבר בלי תואנה. גם קודם המנחה הוליכה אותו אל הבנינים ובכמה מקומות עשה תנועות כאלו רואה איזה דבר והם חשדוהו לדבר שקר כי היו שם ממש כל העיר. ואמר לאשתו כי הוא רוצה לנסות אותו בדבר אחד ושכחתי הדבר. והבעש"ט שמע מאכסניא דבר זה מה שהוא מדבר עמה במטה ושלח הבעש"ט את המשרת שתבא תיכף ואל יחוש אל השמירות שעומדים שם. ותיכף ומיד קמה ממשכבה שלה והלכה והבעל מנע אותה מלילך. אבל היא לא השגיחה עליו והלכה וכשבאתה רמז עליה הבעש"ט "השוטה רוצה לנסות אותי!", ונתיראה מאוד ופייסה את הבעש"ט עד שנתפייס.
ג
וכשבאתה לביתה סיפרה לבעלה ונעשה חשוב בעיניו ולמחר עשה בשבילו סעודה גדולה ודיבר עמו אודת הליכות אה"ק כי היה רוצה שישלח אותו ביבשה. ושאל להבעש"ט כמה הוצאות צריך ע"ז והשיב כי צריך ס' אלף להוצאה, והשיב לו דבר קטן הוא אצלי, והבטיחו שישלח לו מעות בכל שנה על פרנסתו. והבעש"ט חשב כי אינו חושש על פרנסתו כי עיקר שיזכה להיות שם באה"ק. והבעש"ט ישב שמה לערך ג' שבועות.
ד
פעם אחד, שאלה האשה טובעלע הנ"ל להבעש"ט עד היכן יאריכו ימי המזל וגער בה הבעש"ט ואמר לה שאין שואלים דברים כאלו. והפצירה בו מאוד וסגר עיניו רגע אחד ואמר יאריכון כ"ב שנים. וכששמע בעלה דבר זה נתמלא עליו חימה. ואירע עוד דבר, שאצל א' בין הנגידים היה ילד חולה, ובא אל הבעש"ט, ואמר שיחיה, ואח"כ ראה שימות והבין שירצו לעשות לו בושה ונסע משם בחצי הלילה בקפיצת הארץ לערך ט"ו פרסאות עד שיצא מגבולם אל ממלכה אחרת. ובאו לכפר ויצאו מכפר ובמשך הכפר או העיר נסע כדרך כל הארץ וכשיצאו מכפר זה הגיעו תיכף לכפר אחר ושאל אותו ר' צבי סופר מה זאת. ולא השיב לו כלום כי אין רשאי להפסיק רק דחה אותו ביד.
ה
כן שמעתי מהרב הנ"ל כמה פעמים שאין להפסיק, וכשברחו לגבול אחר ועמד לנוח כתב אגרת: "תדע נאמנה כי הייתי יכול ליתן לי עצה שלא תוכל לעשות לי מאומה רק שיראתי שלא יזיק לי זה במקום אחר ע"כ סרתי מעליך ולא יפול דבר אחד מדברי כאשר אמרתי שאחר כ"ב שנים יהיה לך מפלה מעבד שלך", וחתם בסוף נאם ישראל בעש"ט עבד ה', ושלח אגרת הנ"ל עם שליח מיוחד. וחרה לר' שמואל עד מאד והיה ר' שמואל מתבושש להראות האגרת לאחרים רק הראה את חתימתו.
הסבר על זכויות יוצרים
שבחי הבעש"ט
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לעשות נחת רוח ליצרנו ולעשות רצון בוראנו, לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו. בפרט לעילוי נשמת משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם ומחבר הזוהר הקדוש, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, אדוננו מורנו ורבנו ראש בני ישראל רבנו רבי נחמן בן פייגא זיע"א אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך מחבר ספר תהילים הקדוש וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת. ולתיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם בפרט בעיות רוחניות.