שבחי הבעש"ט ר״ו

א

פ"א בנסיעת הבעש"ט נתאכסן אצל הרב דקהילה ע"ז שיהיה שם שבת. אמר הרב לאשתו תדע האיך לכבדו כי איש גדול ומפורסם הוא. ואמרה אשתו הלא קנינו בעז"ה בשר נבחור מהם כל נתח טוב לכבוד האורח. ויהי כשהלכה לראות הבשר ולא מצאה כלום וממש נשבר לבה בקרבה. והלכה לשכנתה אולי תוכל ללוות ממנה וגם שכנתה לא מצאה כלום מאשר הכינה. והלכה גם לשניה ולא מצאו כלום. ותתייעץ עם בעלה מה לעשות. והנה בתוך כך ראתה והנה השוחט דמתא עובר לפני החלון ותספר לו צרת לבה מכל אשר עבר עליה. ויאמר הלא זה ב' או ג' שעות ששחטתי בן בקר רך וטוב. ויען הבעש"ט ויאמר אני אוהב מאוד לאכול הראש אם אפשר שיבא לכאן בשלימות וינקר אותה בכאן. ויאמר השוחט טוב הדבר ויקם וילך בזריזות ויביא את הראש לבית הרב התחיל הבעש"ט לדבר עם השוחט העולם אומרים שיש איזה הבחנה וחילוק בשיניים. תבחין נא לספר כמה שיניים יש לה ופתח פי הבהמה ונתן ידו לתוכה לספר את השיניים. ומיד דחקה את ידו שלא יוכל להוציא את ידו משם והיא דוחקת את ידו מאוד עד אשר לא יכול לסבול ויזעק מאוד. ויאמר הבעש"ט מה לך כי נזעקת והלא אין בה רוח חיים. וזעק הבעש"ט עליו רשע תן תודה והתוודה על חטאו שמעולם לא בדק שום ריאה את אשר ירצה יכשיר ואת אשר ירצה יטריף. ונתן לו תשובה ע"ז ואח"ז הלכו לבה"כ העביר הבעש"ט את ידיו ע"פ הרב וראה כמה מחבלים ורוחות יושבים על בה"כ ונתפלא מאד ע"ז. והשיב הבעש"ט שהש"ץ קודם תפילתו רואה קרי בכל פעם והעבירו אותו.