שבחי הבעש"ט נ״ד

א

שמעתי מפי ר' זעליג מק"ק לעטישוב אעפ"י שזו המעשה אינו מן הבעש"ט, אעפ"כ אני כותב מחמת שמזו המעשה נוכל ללמוד י"ש. מעשה באיש אחד שהיה רך בשנים והוא היה קרוב לר' זעליג הנ"ל וראה בחלום שהוא הולך עם שני חסידים בשדה ואמר זה לזה נלכה ונבקר את הגיהנם ונראה מה עושין בתוכו. הלכו ובאו לגיהנם וראו שער גדול ופתחו וראו שאין זה גיהנם ובתוך כך ראו שנעלם אחד מהם. ופתחו את השער השני וראו שזה ג"כ פרוזדור ונעלם השני ונשאר הוא יחידי. ושקל וטרי אם לכנוס או לאו וגמר בדעתו מאחר שאני בכאן אכנוס. ראה שזה הגיהנם ואיש אחד עומד בטלית ותפילן אצל השער. ושאל האיש אותו מה אתה עושה בכאן ומאין אתה והוא היה ממעזיבוז ואנשי מעזיבוז היו רגילים תמיד לומר שהם מק"ק באר שהיו סמוך לבאר אמר לו מק"ק באר אני ובאתי לראות הגיהנם. וראה גופים שנאכלו מאש כמו אוד מוצל מאש צבורים גדולים כמו אלומות בגורן. אמר אליו אותו האיש מאחר שאתה מק"ק באר לך מצד שני של אותו צבור ותראה איש אחד רך בשנים מק"ק באר מונח שם ג"כ. ונתבייש ממנו מאוד שהיו מחזיקין אותו לאיש הגון וחזר אל השער וראה שהגופים הן מונחים שקטים ולא דנין אותם. שאל אל האיש העומד על השער מפני מה אין דנין את הרשעים היום השיב לו האיש מזה ידעתי שלא אמרת יעלה ויבא בתפילות ערבית ע"כ שכחת שהיום ר"ח ובאמת כן היה. ואח"כ ביקש ממנו שיניחנו לצאת אמר אני אינו מניחך בשום אופן וביקש ממנו עוד ואמר הניחני שאני איש הגון אמר לו מה הגנותך שהלכת לקבץ נדבות והיה לך מחשבות גרועות ופירש לו המחשבות וחזר ואמר אני צריך לשלם בעד שכר לימוד התחיל אותו האיש לטעום בשפתיו ואמר יפה מאוד וטוב מאוד אעפ"כ אי אפשר להניח אותך לצאת. התחיל לבקש ולחנן אליו אמר לו איעצך החבא תחת טליתי ומהרה יבוא שר של גיהנם לכאן בסער גדול ויפתחו השער ותשמוט מן השער ותצא. וכשנשמע מרחוק קול רעש גדול מהשר של גיהנם התחילו הגופים לרעוד רעדה גדולה והוא התחבא תחת טליתו וכשבא שר של גיהנם ופתח השער השמיט את עצמו מן השער ויצא. ונכנס בו קצת רוח סערה והתחיל לשעול שקורין הושט ומחמת השיעול ניער משינתו. ומן היום ההוא והלאה היה לו חולשת השיעול שנה תמימה ומת מאותו החולי. ואותו האיש שראה בגיהנם שהוא מק"ק באר היה חי שני שנים אחר זה המעשה.