שבחי הבעש"ט כ״ט

א

גם שמעתי מר' פנחס מלמד שהיה מקודם מ"מ וכמדומה לי שהמעשה היה בק' צפת והיה שם הרב דק"ק הנ' הנקרא בלשונם חכם. והיה איש טוב מאד והיה אוהב לר' גרשון. פ"א אמר ר' גרשון להחכם הנ"ל אפס כסף והוצרכתי ללוות על הוצאות שבת. והיה יום אחד קר מאוד ולבש ר' גרשון ברוסלק שנתפר על צמר גפן והלך לבה"מ להתפלל ואחר התפילה היו שוהים בבה"מ כל א' למד שיעורו ור' גרשון הולך ושוב בתוך הבה"מ והיה שואף טאבק על האפטשיילע ונפל מן הברוסליק כיס קטן שקורין שלאס באייטיל ובתוך הכיס היה ה' זעקסער ובאה"ק לא היה יודעים הכיס הזה. וראה החכם שנפל מר' גרושן הכיס הנ"ל והגביה אותה ומשמש מבחוץ כי לא היה יכול לפתוח הכיס הנ"ל. והרגיש שיש בתוכו ה' מטבעות וסבר שזה ה' אדומים. ותמה החכם על ר' גרשון שהוציא מפיו דבר שקר ושם מקפידים מאוד על דבר שקר. והתחיל לדבר עם רבי גרשון רומע"ל לוה על שבת מעות על הוצאות ולא היה לרומע"ל מעות והשיב כן הדבר. ואמר לו החכם רומע"ל שקר מדבר והוא אמר אמת דברתי וכפלו הוויכוח זה אומר כה וזה אומר כה. ובתוך כך קפץ החכם לאה"ק ונשבע ששקר מדבר וקפץ ר' גרשון והחרים אותו. וחלץ החכם מנעליו והלך לביתו וקיבץ כל הקהל וסיפר להם המאורע והראה להם הכיס ומשמשו גם הם הכיס ואמרו שיש בתוכה חמשה אדומים וקיבל לפנים לא די שהוא שקרן גם החרים אותי. הלכו הקהל לר' גרשון ושאלו אותו למה החרמתם את חכם שלנו ואמר כי נשבע שבועות שקר והראו לו כיסו ואמרו הנה יש בכאן חמשה אדומים ואמר ר' גרושן למה לא פתח את הכיס קודם שנשבע. והשיבו לא היה יכול לפתוח. אמר להם היה לו לקרוע את הכיס ולראות ומטבע זו אינו הולך בכאן והיא נשאר כסף כי יש לי הדס מכסף וגם שאר כלי כסף. ופייס החכם את ר' גרשון והיתר לו את החרם. ובא אגרת מהבעש"ט לר' גרשון וכתב שם ראיתי שדנו אותך בהיכל אחד ורצו לדין אותך למיתה ח"ו מפני מה העזת פניך נגד הרב אב"ד. ורציתי לילך להיכל לטעון עבורך וסגרו ההיכל בעדי ולא יכולתי לכנוס שם ואמרתי רבש"ע הוא עשה לקנאתך. ויצא קול הניחו לו כי קנא קנאות ה' צבאות ועכ"ז פסקו לו שיהיה סומא חודש אחד וסומא חשוב כמת. ובכן מהיום והלאה לא תהיה קשה כ"כ. וכתב ר' גרשון לבעש"ט אין אני יודע מה אידן בך כי המעשה אמת אבל תמוה לי שראית שדנין אותי קודם המעשה כי היה נרשם באגרת של בעש"ט באיזה יום נכתב וכדומה לזה שמעתי מהרב דקהלתינו שר' ליפע ז"ל מק"ק חמעלניק היה מריב עם הרב דק"ק הנ"ל אודות שאלה אחת זה אוסר וזה מתיר וכשהיה רבי ליפמן על ר"ה אצל בעש"ט אמר הבעש"ט בשעת אכילה ראיתי היום דנין איזה למדן למיתה על שהעיז נגד הרב אב"ד דקהלתו והבין ר' ליפמן שנגדו הוא מדבר והתחיל לבכות ואמר לו הבעש"ט אל תפחד כי אני התפללתי עבורך ופטרוך מן הדין.