שבחי הבעש"ט י׳

א

שמעתי מפי ר' גדליהו הנ"ל פ"א לא היה לו מצות ולא בשר על פסח וחבש את חמורו בעגלה ונסע לדרכו לכפרים ושחט בכפרים והביא קמח ובשר על פסח. וכשבא אמר לאשתו ראה שיסלק הקמח מן העגלה. וירדו גשמים ונחמץ הקמח והודיעה לבעלה. ובדק הסכין ונסע לכפרים אשר בצד השני והביא קמח על יו"ט. ובבואו סמוך לביתו ושם הר גדול ולא היה יכול הסוס למשוך את העגלה והיה מושך בעצמו העגלה לעזור להסוס. ובחצי ההר מת הסוס והוכרח למשוך העגלה בעצמו כי ירא להניח קמח בלא שמירה וכלתה כוחו ועמד אצל העגל ובכה בכי' גדולה לפני השי"ת. ובתוך בכיתו נפלה עליו שינה ונרדם ובא אליו בחלום אליהו ז"ל וזה היתה הגילוי לו פעם ראשון ואמר לו נרצה דמעתך ונתקבלה תפילתך הנה אני אשלח לך נכרי אחד שיקח עגלה שלך עם הקמח לביתך ותיכף שניער משנתו בא נכרי אחד עם עגלה ועם סוסים ואמר ישראל קשור עגלה שלך בעגלה שלי ואביאך לביתך. כשבא לביתו אמר הנכרי מה תתן לי שאפשוט את העור מן הסוס שלך ונתן לו זעקסער ואח"כ בא נכרי וקנה העור בסך ד' זהובים ואמר לו הקונה ראה שתלבש א"ע ואת אשתך על י"ט הבע' עם המעות הללו. ולימים הביאו הולכי קראוונעס עורות של מארדער והלכה לבעלה ושאל ממנו אם לקנות או לאו כי בחורף הי' לו בית התבודדתו בכפר אצל נכרי ששכר לו שם בית. ואמר לה רשאי אתה לקנות כי הפקר הוא כי כולם יהרגוהו ליסטים קנתה באותן המעות בסך ד' זהובים. ועשה לו זופיצא של הבילי"עה ולאשתו קלייד של הביליע"ה על י"ט וכשראה המוכסין שהחזיקממנו השיינק כי הלביש א"ע ואת אשתו חשדו שהוא קונה י"ש ממקום אחר זולתו. וקיבל עליו המוכסין לפני ר' גרשון ואמר אני חולק כבוד עליכם ובאם שלא יודה ויפרע לו הפסדי אני אכה אותו במבצר ואמר לו ר' גרשון ז"ל אני אוכיחנו. וכשבא הבעש"ט לעיר הוכיח אותו ואמר לו לא היו דברים מעולם ח"ו. ואמר ר' גרשון מאין לך מעות שהלבשת אותך ואת אשתך והשיב לו ה' נתן לי. ואמר מפני מה אין ה' נותן לי והשיב לו לך אינו נותן ולי נותן. אמר ראה שהמוכסן ילשין עליך במבצר ותלקה אמר אין אני מפחד ממנו. סוף שרצה להלשין עליו ומת המוכסין הנ"ל.