רסיסי לילה ד׳

א

ב' יסודות הם תורה ותפלה כמו שאמרו בשוחר טוב (מזמור פז) על פסוק יסודתו בהררי קדש הר סיני והר המוריה. הר סיני נקרא על שם הסנה כידוע ואמרו בשבת (סז.) הסנה כו' משום דמייכת כו' הוא מורה על שפלות כמו שאמרו בתענית (ז.) דדברי תורה הולכים למקום נמוך ואין רצונם לומר נמיכות בדעת שלא באמת, רק לנמוך באמת כמו שאמרו (שם) אי הוו סנו הוי גמירי טפי וכיעור בלשון הגמרא היינו במעשים ולא חס ושלום במעשים מצד רשעותו רק מצד עצם שורשו וכדרך שאמרו (נדרים פא.) בני עניים מהם תצא תורה מה שאין כן תלמידי חכמים אין מצוי להיות בניהם כו' כי תורה מנחת מקום גבוה באמת ויורדת לכל מקום היותר נמוך. ולכך כל שהדורות הולכים ומתקטנים רזי התורה הולכים ומתגברים ומתפשטים ומתרחבים בלבות בני אדם וכתר תורה מונח לכל (יומא עב:) אבל כתר כהונה זכה אהרן ונטלו והזר הקרב וגו' רק כהנים מיוחסים והוא נקרא הר המוריה על שם המור כידוע (בראשית רבה פרשה נה) שהוא ראש לכל הבשמים (מגילה י:) ודבר חשוב ואינו הפקר לכל. וכן עבודה שבלב זו תפלה כמו שאמרו ביבמות (סד.) אין דומה תפלת צדיק בן צדיק לתפלת צדיק בן רשע ואין רצונם לומר מצד קבול התפלה בזכות אבותיו, כי השם יתברך שומע תפלת כל פה וקרוב לכל קוראיו רק אתפלה עצמה שאין דומה תפלת זה לשל זה. וכדרך שאמרו בראש השנה (יח.) מפני מה זה התפלל ונענה כו' זה כיון לבו כו' (כפירוש רש"י) כי בתפלה הכל לפי כונת הלב הן הדברים. והכל הוא לפי זוך הלב ואין דומה צדיק בן צדיק ששורש לבבו זך. ולכן נקרא תפלה בברכות (ו:) כרום זולת דברים שעומדים ברומו של עולם כי הם הולכים למקום גבוה דוקא. אלא מכל מקום אמרו (זבחים נד:) ניחות ביה פורתא משום דכתיב בין כתפיו כו' כי באמת יש תפלה לעני דמעטפא כל צלותין (כמו שאמרו זוהר ח"א, כג:) אני את דכא וגו'. כי במקום גדולתו התפלה הוא מקום גדולתו כמאן דאמר במגילה (כז.) הגדולות מקום שמגדלין בו תפלה שם ענותנותו להיות יורד גם כן למקומות נמוכים. ולכן אמרו (ברכות ח.) במקום תורה שם תהא תפלה ואין כאן מקומו יותר.