א
כא) ולאחר התבוננות יתכן הא דאמר עבר ובעל, משום דבסיפא דמשנה (יבמות כח, ב) תנן איסור מצוה או איסור קדושה חולצות ולא מתייבמות, ובבלי מפרש דאתיא ככולי עלמא, ומשום גזירה דאיסור מצוה דעלמא, דמשוי לה כערוה למיפק בלא חליצה. אולם בירושלמי (פ"ג ה"ג) הגירסא ור"ש פוטר גם בסיפא [וזה מצאנו רבות דפליגי התלמודים בגירסות המשניות] ולפי שיטת ר' אלעזר, דר"ש פוטר על השניה לחודא, ודוקא כי בעל את הראשונה אז נגמר זיקתה למפרע, ותו אין השני זקוקה, דהראשונה ככנוסה מעיקרא דמי, א"כ בסיפא נמי, שאם הראשונה היה איסור מצוה או קדושה ובעל אותה אחר כך נגמר הזיקה למפרע, וחשובה ככנוסת משעה שמת אחיו, ותו שניה נפקא בלא חליצה ויבום כלל לר' שמעון, ולכן אמר דוקא עבר ובעל, דלכתחלה אסור לבעול האיסור מצוה או קדושה, ודוקא עבר ובעל, ופשוט:
ב
וכפי המתברר מתוך הירושלמי, דר' לעזר סבר דאם עבר ובעל איסור מצוה או קדושה נגמר הזיקה למפרע, ותו יוצאה אחותה השניה הנופלת מאחיו השני בלא חליצה ויבום כלל, שאגלאי מלתא דבשעת נפילת השני ליבום כבר היתה אחותה כנוסה להיבם, ואף על גב דאיסור קדושה מן התורה לא רמי ליבום רק לחליצה, כדמפרש בירושלמי פ"ק (ה"א), אפ"ה אם בעלו קנו כדתניא בתוספתא (פי"א ה"ג), ולהכי מיחשב ככנוסה למפרע, אם כן אתי שפיר, דר' ליזר לטעמיה אזיל, דסבר לעיל בירושלמי פרק כיצד (יבמות פ"ב) סוף הלכה ג' דר"י ור"א פליגי אם בא על איסור מצוה או קדושה אם נפטרה צרתה דלר' שמי סבר ר"א כר' חייא רבה דבא על איסור מצוה או איסור קדושה פוטר צרתה, והיינו דבעלו קנו, ואינה צריכה חליצה, ואולם לשיטת רבנן דתמן דסברי דזיקה קונה ומשייר, ואף לאחר מיתה לא פקע, ואין זיקה נופלת למקום זיקה, וזהו טעמיה דר"ש, ואף אם מתה הראשונה ג"כ מותרת השניה לשוק, א"כ באיסור מצוה או קדושה כיון דרחמנא גלי מקרא דרמי לחליצה אפילו אם תימא דבעלו לא קנו ג"כ אין זיקה נופלת למקום זיקה ומצי להיות דלא נפטרה צרתה אם בא עליה, וכאן אין צורך לביאתו בראשונה, ובפרט לר' יוחנן דסבר דלר"ש שניהן פטורים, א"כ בודאי אין ראיה כלל, ולכן סבר לעיל דלא נפטרה צרתה, ודוק:
קונטרס זיקה
רשיון: Public Domain
מקור: fjms.genizah.org
מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל ashoova@gmail.com האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לעשות נחת רוח ליצרנו ולעשות רצון בוראנו, לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו. בפרט לעילוי נשמת משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם ומחבר הזוהר הקדוש, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, אדוננו מורנו ורבנו ראש בני ישראל רבנו רבי נחמן בן פייגא זיע"א אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך מחבר ספר תהילים הקדוש וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת. ולתיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם בפרט בעיות רוחניות.
רבי נתן בליקוטי עצות כותב: עִקַּר רְפוּאוֹת הַחוֹלֶה הוּא רַק עַל־יְדֵי פִּדְיוֹן. וְלֹא נָתְנָה הַתּוֹרָה רְשׁוּת…
[בְּשַׁבָּת ויו"ט אֵין אוֹמְרִים אוֹתוֹ] יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ ואֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ הַבּוֹחֵר בְּדָוִד עַבְדוֹ…
א סימן מ' הגם הלום ראיתי אחרי רואי גודל מעלת העוסק במקרא מדת בנין הבית…
א הועתק מספר קצוי ארץ בקצרה עם תוספת ביאור בסייעתא דשמיא כאשר יראה המעיין: ב…