א
יב) כיון שזכינו לזה נבאר נא דברי הירושלמי הסתום אשר בספר נועם ירושלמי החל לבארו, אבל לא השלימו, וזה הוא, (יבמות) פרק ג' הלכה ד', על משנה דג' אחין, ב' נשואין ב' אחיות ואחד מופנה, ומת אחד מבעלי אחיות, ועשה בה מופנה מאמר, ואח"כ מת אחיו השני, בש"א אשתו עמו, והלזו תצא משום אחות אשה, ב"ש כר"א בן ערך דאמר מאמר קונה קנין גמור כו', אין כר"א ב"ע גירש לבעלת מאמר לא תהיה צריכה ממנו חליצה [וכו'] [וזה כמו דאמר בתלמודן (שם כט, ב) לא אמרו ב"ש אלא לדחות לצרה בלבד, והיא צריכה גט למאמרו וחליצה לזיקתה] שמא מאמר דב"ש כזיקה דר' שמעון, ע"ד דרבנן דתמן, כמה דרבנן דתמן אמרינן כו' זיקה לר"ש קונה ומשיירת, ר"ש אומר אין זיקה נופלת למקום זיקה, פירוש, דאף על פי דאין זיקתה נכנסת לזיקת אחותה, אף דלא קנה בזיקתה אותה לגמרי רק בשיור, ה"נ ב"ש אומרים אין זיקה נופלת למקום מאמר, דאף דמאמר קני רק מקצת מדחה הצרה, ע"ז בעי ר' יודן קידש אשה מעכשיו לאחר שלשים, דהוה קדושי שיור, ונפלה לו אחותה בתוך שלשים יום, אפילו כן אשתו עמו, פירוש, כמו דמאמר דקני במקצת מדחה לב"ש את הצרה, כן הכא גם קדושי שיור מדחין הצרה, ומשני על הך בעיא דלא תפשוט, אמרי לא אמרו ב"ש אלא ע"י זיקה וע"י מאמר, פירוש, דסברי ב"ש דזיקה קונה ומשיירת, ובהך דזקוקה לו לא שייך תפיסת הקדושין ליבם גופיה, רק כי עביד בה מאמר המאמר מתפשט במה שנשתייר, והקדושין משלימין השיור של הזיקה, ולכך תצא צרתה משום אחות אשה, דמקצת קנויה לו משום זיקה ומקצת משום מאמר, ואשתכח דכולה קנויה לו, ושוב נדחית הצרה לגמרי, ולכך כי מגרש לה אינה נפטרת רק בהך מקצת שהשלים המאמר להתפשט, אבל בהך מקצת שהזיקה קנה צריכה חליצה, וההוא דאמר ר"א בשם ר"י אפילו דקדושי מאה תופסין בה דלא כב"ש, פירוש, דאמר ר' יוחנן לקמן בקדושין פ"ג ה"א אפילו קדושי מאה תופסין בה, א"ר אלעזר צריכה, אפילו קדשה השני קדושין גמורים, פירוש, תופסין קדושי שלישי בה, רי"צ בר טבלי בעא קומי ר"א מה נפשך, מה שקנה בה הראשון קנה, והשאר השני בא וגומר, פירוש מה ששייר הראשון, ואיך תופסין קדושי שלישי, א"ל וכי יש מה נפשך בעריות, מהו כדין, כל אשה שאינה קנויה לאחד אפילו קדושי מאה תופסין בה, ולכך קאמר, דא"כ לבית שמאי נמי דאמרו כן דזיקה קונה ומשיירת, ובהך שקנה זיקה לא תפסי קדושין, וכי תפסי בהשיור שוב כיון שלא קנה הקדושין לגמרי לא עדיף משני שקידש קדושין גמורים, ובכ"ז תפסי קדושין של שלישי, ה"נ איך מדחה הצרה, כיון דאיכא שיור שיתפוס בה קדושי יבם אחר אינו דוחה הצרה, וע"כ דלא כב"ש, ודוק:
קונטרס זיקה
רשיון: Public Domain
מקור: fjms.genizah.org
מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל ashoova@gmail.com האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לעשות נחת רוח ליצרנו ולעשות רצון בוראנו, לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו. בפרט לעילוי נשמת משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם ומחבר הזוהר הקדוש, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, אדוננו מורנו ורבנו ראש בני ישראל רבנו רבי נחמן בן פייגא זיע"א אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך מחבר ספר תהילים הקדוש וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת. ולתיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם בפרט בעיות רוחניות.
רבי נתן בליקוטי עצות כותב: עִקַּר רְפוּאוֹת הַחוֹלֶה הוּא רַק עַל־יְדֵי פִּדְיוֹן. וְלֹא נָתְנָה הַתּוֹרָה רְשׁוּת…
[בְּשַׁבָּת ויו"ט אֵין אוֹמְרִים אוֹתוֹ] יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ ואֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ הַבּוֹחֵר בְּדָוִד עַבְדוֹ…
א סימן מ' הגם הלום ראיתי אחרי רואי גודל מעלת העוסק במקרא מדת בנין הבית…
א הועתק מספר קצוי ארץ בקצרה עם תוספת ביאור בסייעתא דשמיא כאשר יראה המעיין: ב…