צפנת פענח, שמות י״ט

א

בסוטה (יב.) וילך איש מבית לוי ויקח את בת לוי (ב, א), אפשר בת ק"ל שנים היתה וקרי לה בת, אמר רב יהודא (שנולדה) [שנולדו] בה סימני נערות וכו'. והקושיא מפורסמת, וכי משום שהיתה בת ק"ל שנים אינה בת לוי. ועוד, דתיבת לה הוא מיותר, דמשמע שהקושי' על שקורא ל"ה בת ולא ל"ו, דוגמת (בראשית כה, כא) ויעתר לו ולא לה, דהל"ל בקיצור אפשר בת ק"ל שנים היתה ואמר בת לוי.

ב

ונראה לי פשוט, דבפרק קמא דסוטה (ב.) אמרינן מ' יום קודם יצירת הולד בת קול יוצא ומכריז בת פלוני לפלוני, וכ' התוספות בד"ה בת פלוני, נראה דביצירת הזכר תליא מלתא אף שהנקבה אינה בעולם, ע"כ. ופירש מוהרש"א דנלמד מדאמר בת פלוני וכו', משמע דבהריון הזכר תליא מלתא שהוא בעולם, וזהו שמזכיר אותו בעצמו, מה שאין כן בנקבה שאמר ב"ת פלוני, משמע שהיא אינה בעולם רק אביה הוא בעולם וכו', יעו"ש.

ג

העולה מזה מדאמר גבי הזכר אותו בעצמו ובנקבה אמר בת, משמע דהוא יותר בשנים ממנה, באופן דבשעת הגזר הי' הזכר בעולם, מה שאין כן הנקבה.

ד

ומעתה לפי זה קשה, דמזכיר האיש בעצמו, והנקבה אמר בשם אביה בת לוי, משמע שהוא יותר בשנים ממנה, וזה אינו, דהא יוכבד היתה אז כשנולד משה בת ק"ל שנים לפי החשבון הנזכר ברש"י שם, מה שאין כן עמרם שכל שנותיו הי' קל"ז שנים ומת כשא"ל (שמות ג, ה) של נעליך מעל רגליך, אז בישרו למשה שמת אביו וינהוג אבילות, וכמו שכתב בידי משה דף ק"ו, יעו"ש. ואותו שנה הי' משה בן שמ[ו]נים כשעמד לפני פרעה (שמות ז, ז), אם כן כשנולד משה הי' עמרם בן נ"ז שנה ויוכבד ק"ל שנים, ואם כן איפכא הל"ל וילך בן קהת ויקח אשה מבית לוי, מאחר שהיא בת ק"ל והוא בן נ"ז, אם כן על כרחך בשעת גזירת הזיו[ו]ג הי' הנקבה בעולם ולא הזכר, והי' מכריז פלונית לבן פלוני, והכי נמי הל"ל בפסוק.

ה

ובזה יובן, אפשר בת ק"ל שנים היתה וקרי ל"ה בת, ולא קרי אותו בן, לפי סדר החשבון איפכא הל"ל, ומשני דחזרה לימי נערותיה, ולכך כתיב בת ללמדינו זה, וק"ל.