צפנת פענח, משפטים ג׳

א

ביאור פסוק לא תהי' משכלה ועקרה בארצך את מספר ימיך אמלא וגו' (שמות כג, כו). ויש להבין מה ענין זה לזה. ועוד, דבש"ס (יבמות מט:) פליגי תנאי, חד אמר מוסיפין, וחד אמר משלימין וכו', יעו"ש, וכאן דמיירי בעושין רצונו כפירוש רש"י, אם כן הל"ל אוסיף על מספר ימיך. ועוד, דהל"ל מספר שנותיך אמלא, מאי ימיך. ועוד דפירש רש"י לא תהיה משכלה אם תעשה רצונו, והוא תמוה למה צריך רש"י לפרש זה, כי מפורש בפסוק עצמו (כג, כה) ועבדתם את ה' וגו'.

ב

ונראה לי, דכתבתי במקום אחר שהקשה הרמב"ן דמצינו שנשתנה הגזר דין על ידי תפלה מרעה לטובה, וכי יש שינוי רצון מלפניו יתברך. ותירץ, בשלמא אם אדם מתפלל עבור עצמו וכו'. ותירץ בשם רבו, מאחר דהתפלה היא למתק הדין וכו', והוא אדם אחר ולא זה הראשון וכו'. וביאר הוא ביותר, כי הגזר דין הוא אותיות, ועל ידי הצירוף ומילוי ומילוי המילוי משתנה לענין אחר וכו', ודפח"ח. וכן שמעתי שהעידו במעשה אחת בשמו בענין הנ"ל.

ג

ובזה יובן, לא תהי' משכלה ועקרה בארצך, הכוונה גם שנגזר שיהי' עקר, מכל מקום אם עושין רצונו משתנה הגזר דין. וכי תימא, הא הקשה הרמב"ן הנ"ל וכי יש שינוי רצון לפניו יתברך, וביאר הפסוק עצמו, את מספר ימיך, הכוונה כי הפסוק ביאר אם זכה מוסיפין מספר ימיו ושניו, והיינו על ידי אמ"לא הוא על ידי צירוף ומילוי משתנה הענין לענין אחר.

ד

ומעתה הני תרי תנאים דפליגי, חד אמר זכה מוסיפין, וחד אמר אם זכה משלימין וממלאין, מר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי, והבן.

ה

ולזה כיון רש"י שפיר, אם תעשה רצונו, היינו אפילו לשנות גזר דין, והבן, וכנ"ל.

ו

וביאור קושית מה שאמר מספר ימיך ולא אמר מספר שנותיך, יבואר על פי מה שכתבתי במקום אחר ביאור פסוק (משלי י, כז) יראת ד' תוסיף ימים וכו', יעו"ש, והבן.