א
[קלב] בעוה"ז העיקר הוא טהרת הלב כמ"ש רחמנא לבא בעי. והיינו כי שם משכן היצר ושם הוא היגיעה. אבל העוה"ב שהוא הנייחא שם העיקר הוא בחכמה שבמוח וכמ"ש בי"ה ה' צור עולמים בי' העוה"ב וה' העוה"ז. וידוע שהי' רומז לחכמה וה' לבינה שבלב. [וא' העוה"ז כפרוזדור ומי שלא התקין עצמו בו אין יכול לכנוס לטרקלין הוא כאותה שא' (שבת לא:) משל למי שיש בידו מפתחות הפנימיות והחיצונות לא מסרו לו בהי עייל עי' (יומא עב:) שלמדו זה מפ' ולב אין]. ולכך שבת שהוא מעין העוה"ב כמשאז"ל (ברכות נז:) מי שזכה לטעום מפרי מעשיו זוכה להשיג אז חכמה מהש"י מעין עוה"ב. ובלב יש שורש רע כמ"ש כי יצר לב וגו' מנעוריו ר"ל משורשו והיינו בעון דדור המבול ולכך אין מועיל תשובה לזה דלשורש רע אין מועיל דבישא לא הוה טבא. והיינו תשובה תתאה רק צריך תשובה עלאה מעלמא דאתי המתעורר מי החכמה שהוא השורש לשורש ושם אין רע כלל בישראל כמ"ש נשמה שנתת בי טהורה כי גם השורש רע שרשו טוב מאד כנודע [ולכ"א (סנהדרין קח:) בדור המבול שהטעימן מעין העוה"ב היינו כדי לתקנם כנ"ל אלא שלא הועיל]:
הסבר על זכויות יוצרים
צדקת הצדיק
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לעשות נחת רוח ליצרנו ולעשות רצון בוראנו, לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו. בפרט לעילוי נשמת משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם ומחבר הזוהר הקדוש, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, אדוננו מורנו ורבנו ראש בני ישראל רבנו רבי נחמן בן פייגא זיע"א אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך מחבר ספר תהילים הקדוש וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת. ולתיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם בפרט בעיות רוחניות.