פרי צדיק, קרח ט׳

א

בזוה"ק פ' זו (קע"ח א') כל אשר תמצא ידך לעשות בכחך עשה דא הוא דבעי ב"נ לאכללא שמאלא בימינא כל אשר תמצא ידך דא שמאלא [כלשון יד כהה] בכחך דא ימינא כד"א ימינך ה' נאדרי בכח וכו' כי אין מעשה וחשבון ודעת וחכמה וכו' מאן דאית בי' עובדא טבא או דאיהו מארי דחושבנא בכל לילא בעי ב"נ למעבד חושבנא מעובדוהי ויתוב עלייהו וכן מאן דאשתדל בדעת וחכמה למנדע למארי' וכו' אלא לעילא לעילא באתר דכמה נהורין ובוצינין וכו' וקוב"ה אתי לאשתעשא בי' עם שאר צדיקיא בג"ע וכו'. דהנה ידוע שראשית חכמה יראת ה' וזהו אשר תמצא ידך דא שמאלא שהוא מסטרא דגבורה בחינת יראה. לעשות בכחך דא ימינא והיינו בחינת אהבה ובעי לאכללא שמאלא בימינא שיהיה היראה כלול עם אהבה כענין יראתי מתוך שמחתי והוא בחינת יעקב אבינו ע"ה שהיה כלול מחסד וגבורה. וזהו שורש קדושת שבת ש' ב"ת בת דמתעטרא בתלת אבהן (כמו"ש זח"ב ר"ד א'). וזהו ימינא ושמאלא וביניהו כלה כי בליל שבת הוא סעודתא דחקל תפוחין קדישין שהוא בחינת ג"ע והוא כנגד יצחק אבינו ע"ה אשה יראת ה' בחינת שמאלא ונכללה במדת יום בסעודתא דיומא שכנגד אברהם דאיהו ימינא. והנה נפרטו בזה ג' ענינים א' מעשה ב' וחשבון ג' ודעת וחכמה שהם אחד כפי' רח"ו ז"ל היינו בחינת עסק התורה בכללות כי חכמה ירמוז על תורה שבכתב ודעת הוא תורה שבעל פה. וחשבון הוא בחינת תשובה למעבד חושבנא מעובדוי ומעשה הוא מעשה המצות בפועל. ועל ידי הענינים האלו זוכין לאשתעשא בג"ע בכללות נפשות ישראל כדאיתא שם בזוהר הקדוש דמלכא קדישא ינהיר לי' בהאי עלמא ויתן לי' חולקא בעלמא דאתי. וכמו כן בקדושת שבת שהוא מעין עולם הבא הוא גם כן על ידי בחינת ג' דברים הנ"ל. ועל זה מרמז בלשון בקישוטין אזלא ומאנין ולבושין כי קישוטין מרמז על חכמת התורה בכ"ד ספרים שנקראים כ"ד קישוטי כלה שת"ח צריך להיות בקי בהם. ומאנין הוא בחינת תשובה על ידי חשבון הנפש ומאנין מרמז על כלי הנפש לטהר אותם על ידי החשבון מהזוהמא מה שנדבק על ידי מעשיו והוא כענין צלוחית של פלייטין שהוא כלי בושם העשוי להעביר את הזוהמא וריח רע. ולבושין ירמז על מעשה המצות כידוע שמזה נעשה לבוש הנפש בג"ע כמו שנאמר הסירו הבגדים הצואים ואלביש אותך מחלצות וכמ"ש בשם הרה"ק ר' מענעדלי ליבאוויצער זצ"ל שלבוש של המצוה נקרא בשם מחלצות מפני שהוא חולף ופושט לבושי העולם הזה מהנפש אשר המה הם הבגדים הצואים. והנה בחינת ג' הענינים הנ"ל זוכים כל נפשות ישראל בקדושת יום השבת כי בחינת מעשה המצוה הוא על ידי ששובתים כל יום השבת ממלאכה וידוע שישב ולא עבר עבירה נותנים לו שכר כעושה מצוה. ותשובה שהוא חשבון הנפש הוא דייקא בקדושת יום השבת כמו שנאמר במזמור שיר ליום השבת טוב להודות לה' ואיתא בפדר"א כד"א ומודה ועוזב ירוחם. ודעת וחכמה כידוע שבשבת יעשה כולו תורה כמו"ש (בתדבא"ר פ"א) וכאמרם ז"ל בפסיקתא לא נתנו שבתות אלא לעסוק בתורה: