פרי צדיק, מטות ה׳

א

בע"א מה שתפס במ"ר ר"פ זו על הפסוק את ה' אלהיך תירא שתהיו כאותן ג' שנקראו יראי אלהים אברהם איוב ויוסף למה דוקא כאלו שלשה. והענין דאיתא (זח"ב קל"ה ב') את ה' דא שבת דמעלי שבתא ושבת דמעלי שבתא איהי יראה ושריא בה יראה (זח"א ה' ב') ושם הוי"ה הוא בחינת רחמים ואלהיך פי' בעל הכוחות שלך והיינו כשהוא בשלימות כמו במתן תורה דכ' אנכי ה' אלהיך אנכי בי' כתר ובי' אין (זח"ג רנ"ו ב') והיינו כמ"ש בזוהר הקדוש (שם רכ"ג א') אני מן אדנ"י שכינתא כ' כתר וכ"ע איהו כתר מלכות ה' אלהיך הוי"ה בעל הכוחות שלך כאמור ושלימות היראה הוא כשבא מתוך אהבה שלימה כמו שאי' (סא"ר רפ"ג) יראתי מתוך שמחתי. וזה שפרט במד' כאותן שלשה דאברהם אבינו כתיב בי' אברהם אוהבי ושלימותו היה בעקידה וכתיב עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה כיון דהיראה בא מתוך האהבה. וכן איוב איתא (סוטה כ"ז:) לא עבד איוב את הקב"ה אלא מאהבה וכו' מלמד שמאהבה עשה והיינו בשלימות יראתו בא על ידי אהבה. וזה שנאמר את הוי"ה תירא דהיראה יהיה מתוך אהבה. וכן יוסף דכתיב בי' את האלהים אני ירא ומכל מקום איתא (זח"א קע"ו ב') ויעקב ויוסף כחדא אינון ודיוקנא חדא לון. ושם (קפ"ב ב') דכל דיוקנא דיעקב הוה בי' ביוסף וכו' רזא דאת ו"ו דאזלי תרווייהו כחדא וכו' והיינו שאף יוסף היה מרכבה לשם הוי"ה כיעקב אבינו ע"ה והוא בחינת רחמים וזה כעין יראתי מתוך שמחתי שבא היראה על ידי האהבה דשלימות האהבה כשבא על ידי היראה ושלימות היראה כשבא מתוך אהבה (ונת' כ"פ):