פרי הארץ, מכתבים ה׳

א

דברי אדמו"ר בוצינא קדיש' איש אלקי קדוש המפורס' מהורר אברהם הכהן הגדול שי' לנצח

ב

ולאהבת השלום אשר הוא יסוד מוסד עיקר' ושרש' דכולא בי' ומני' לא תזוע. אמרתי יש לפזר ונוסף עוד על מכתב קדש אור בהיר הרב שי'. הנה כל ספרי קדש מלאים בענין חכמת הצירוף אות א' עם כולם וכו' עם א' ובצרופי אותיות התורה נבראו כל העולמות וכל הברואים, והוא הגורם שאין צדיק דומה לחבירו וכו' ולכן ארז"ל שאין פרצופי אדם דומים זה לזה מחמת שנוי שרשיה' ואורותיהם המאירים אל עבר פניהם. וכולם צורך גבוה הם אם אמנם מקרא מלא הוא וצדיק יסוד עולם וכן ארז"ל בהבראם באברהם. וכן אמר רשב"י אנא סימנא בעלמא. ואמר ג"כ אם שנים הם אני ובני הם ואם א' הוא אני הוא הרי שדי לעולם בצדיק אחד, הנה אמיתות הענין הוא וודאי כי האדם עולם הקטן כלול מכל העולמות אפשרי להיות יסוד כל העולמות ואינו דומה למלך ב"ו שצריך ב"א הרבה למלאכ' א'. ברם הענין הוא כי עיקר שרשוהי הוא מצירוף א' הגובר במדה א' עיקרית כמאמרם ז"ל הוא היה מונה שבחן של חכמים וכו' ואחריו נגררים כל המדות והשתלשלות הכלולי' בו שהרי כלול הוא מן הכל וכל מדה כלולה מן הכל אבל אינו דומה עליות מדה העיקרית ושרשית ליתר המדות שנגררים אחריה שאינם כ"א דרך אגב גררא כידוע מענין חסד שבגבורה וכן בכל המדות אשר לכן כל הנשמה תהלל יה כולם שווים לטובה. אשר לכבודו בראם ע"י הצרופי' הנ'. הנה עיקרו של זה אינו עיקרו של זה וכל א' עולה בעיקר שרשוהי וכל המדות נגררים אחריה. לכן לא את אשר יראה האדם צדיק א' הגובר מאד לעבודת בוראו. והמדה הגוברת בו לנצח על מלאכת בית ה' במדת הנצחון שהוא עיקר שרשוהי. ומפני היות מדה זו תחתונה ונגלית לכן נראה לעין כל. ואפשר להיות א' גדול ממנו שאין ניכר כ"כ מפני היות מדתו העיקרי' ושרשית מסתר המדרג' מדה דאתכסי' יותר לכן אין נרא' לעין והנה כל א' מעלה יתר מדותיו אגב גררא. וזהו ישראל ערבי' זה בזה ומעורבים באופן זה שכל א' כלול מחבירו וכל א' יכול להעלות את חבירו כשהם מקושרי' באמיתות אל המד' הגוברת בו שהוא שורשו העיקרי' שממנו לוקח מצירופי אותיו' כנ"ל. אבל אינו יכול להתעלו' ע"י כ"א בהקטין עצמו לפניו כי יש בכל א' מה שאין בחבירו ואפי' אם א' גדול מחבירו יש מדה א' שהשני גדול ממנו ובהקטין עצמו לפני חבירו אפשרות הדבר שימשכוהו חבירו להעלותו אל הטוב ההוא העיקרי' אשר תשיג ידו כידוע שהמקבל צריך להיות קטן מהמשפיע וזהו אמרם ז"ל מאן דאיהו רב איהו זעיר ומאן דאיהו זעיר איהו רב כי יש לו חלקו ושרשו גם מטוב ההוא של חבירו שתעלהו ממילא מובן מאן דאיהו זעיר ומקטין עצמו לפני חבירו וכן חבירו לפניו אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו ויקשב ה' וישמע אל ויענהו מהר קדשו סלה בברכה רחמים חיים ושלום, וגדול השלום שאין חימה ולשון יכולה לשלוט במקום השלום האמתי.