א
כתב בספר האשכול דהאי דפסקי' בברכות בטלוה לטבילותא איכא מ"ד בין לדברי תורה בין לתפלה ואיכא מ"ד דוקא לד"ת אבל לתפלה צריך ולאו טבילה דוקא אלא רחיצת ט' קבין. וכתב רב האי כיון דבגמ' ליכא בהא מילתא נקיט מנהגא בידך דכל ב"ק אע"פ שאין להם מים אין מתפללין עד שירחצו בט' קבין והרואה קרי ביוה"כ בזה"ז דליכא חיוב טבילה אלא רחיצה צ"ע מיהו למיטבל ביוה"כ הואיל וכל השנה לא הוזקק לכך ורחיצה אסורה ביוה"כ ואנן לענ"ד חזי לן דצריך רחיצה כמו בחול ואי משום דאסור להושיט ביוה"כ אצבעו במים מצינו דאי איכא מצוה התירו חכמים דגרסי' בפ' יוה"כ ההולך להקביל פני אביו ופני רבו ומי שגדול ממנו בחכמה עובר במים ואינו חושש וכ"ש ב"ק שא"י להתפלל שצריך לרחוץ וכ"ש ביוה"כ שצריך טהרה יתירה זה כתב הר' יהודה ז"ל. וא"כ הוא שמותר לרחוץ בט' קבין ולא חיישינן לאיסור יוה"כ ה"ה שיכול לטבול טבילה גמורה עכ"ל. ועוד כתב תשובה אחרת מר"ה גאון ז"ל שכתב הרואה קרי בלילי שבתות וימים טובים כתב וזה לשונו וזכורים אנו כמה שבתות ממר רב אהרן גאון ז"ל שהיינו מתפללים בביתו והוא יושב מן התפלה עד הערב:
הסבר על זכויות יוצרים
פסקי רקנאטי
מקור: www.nli.org.il
מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לעשות נחת רוח ליצרנו ולעשות רצון בוראנו, לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו. בפרט לעילוי נשמת משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם ומחבר הזוהר הקדוש, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, אדוננו מורנו ורבנו ראש בני ישראל רבנו רבי נחמן בן פייגא זיע"א אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך מחבר ספר תהילים הקדוש וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת. ולתיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם בפרט בעיות רוחניות.