א
כתב הראב"ד ז"ל אע"ג דלא מגבינן דיני קנסות האידנא אמור רבנן דמשמתינן ליה עד דמפייס לבעל דיניה כראות ב"ד ואם יש לו לקנס קצבה מן התורה כחמשים של אונס ומפתה עד דיהיב ליה באותה קצבה ואם הודה ובאו עדים פטור כרב ואם תפס הניזק מפקינן מיניה והיכא דתפס מקמיה הודאה ואח"כ הודה מפקינן מיניה ולא אמר דתפיסה דמקמי הודאה כעדים דמיא מדאמר רבן גמליאל לר' יהושע אי אתה יודע שטבי עבדי יצא לחרות וא"ל ר' יהושע אין בדבריך כלום שכבר הודית והא כתופס לפני הודאה הוי שהרי גופו אצלו היה ולא מיחסר גוביינא ואפי' הכי לא יצא לחרות מפני הודאת ר"ג אלמא לאו כעדים דמיא ומפקינן מיניה עכ"ד. ומ"ש הרב ז"ל דאם יש לקנס קצבה משמתינן ליה הק' עליו הר"ש מברצילונא דהא בגמ' אמרינן דאי אמר אקבעוה זימנא לארץ ישראל מקבעינן ליה ואי לא אזיל משמתינן ליה אלמא לא משמתינן ליה אלא למסוק לארץ ישראל קמי מומחין ואי לא משמע דלא ועוד דנקטיה לכובסיה כי היכי דלשבקיה לגלימיה הוא. והגאונים ז"ל לא כך אמרו אלא לפייסו וכי יהיב ליה מידי דחזי למיתב ליה לראיית ב"ד שרינן ליה שמתיה וכן כתב רב אלפס בפרק החובל מנהג שתי ישיבות אעפ"י שאין גובין קנס מנדין ליה עד דמפייס לבעל דיניה וכי יהיב ליה שיעור מאי דחזי למיתב ליה שרו לאלתר בין איפייס מרא דינא בין לא איפייס ובתשובת הגאונים כתב מעשה באחד שהפילו שינו של חבירו ונדהו מר רב צדוק ז"ל ואמר לו דבר קצוב איני חותך עליך לך ופייסו או בדברים או בממון ורב שרירא גאון ז"ל כתב שאין אומרים כך וכך קצבנו עליך כי זהו דיני קנסות אלא משערים בלבם שיעור קרוב ואין מגלין אותו ומנדין את החובל עד שיפייס את הנחבל ומחרישין ממנו ורואין סך כמה מגיע לתת לו אם קרוב לאשר יש בלבם והנחבל אינו מקבל אומרים לו אין לנו כח לנדותו יותר ומתירין לו ואם רחוק ממה שבלבם מנדין ומחרימין עד שיגיע לאותו שיעור ועוד הוסיף הוא ז"ל בתשובה שמודיעים אותו שאינן דנין את הדין שכבר פסלה אותן התורה ועל מ"ש הראב"ד ז"ל ואם הודה ואח"כ באו עדים אע"ג דתפס מפקי' מיני' הק' עליו הרמב"ן ז"ל דהודאה בב"ד דוקא בעינן והאידנא ליכא ב"ד מומחה כדאמרי' חתם שאני ר"ג דשלא בב"ד הודה והא ר' יהושע אב ב"ד הוי חוץ לב"ד הוי וכיון דאנן הדיוטות אנן ה"ל כמודה חוץ לב"ד בפני שנים או שלשה הדיוטות שאינו פוטרו מקנסו וכדאמרי' אין מועד בבבל משום דבעי העדאה בב"ד וליכא הלכך אי תפס לא מפקי' בין תפס קמי' הודאה בין לאחר הודאה:
הסבר על זכויות יוצרים
פסקי רקנאטי
מקור: www.nli.org.il
מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לעשות נחת רוח ליצרנו ולעשות רצון בוראנו, לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו. בפרט לעילוי נשמת משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם ומחבר הזוהר הקדוש, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, אדוננו מורנו ורבנו ראש בני ישראל רבנו רבי נחמן בן פייגא זיע"א אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך מחבר ספר תהילים הקדוש וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת. ולתיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם בפרט בעיות רוחניות.