א
דין אימתי זמן הפרשת תרומה ובו ז' סעיפים
אע"ג דרוב דיני תרומות ומעשרות שוין הן ומסתמא כל השיעורין שנתבארו במשניות דמעשרות פ"א אימתי הגיע זמנן שהוקבעו למעשרות שאסור לאכול מהם עראי ומסתמא ה"ה לתרומה מ"מ מתבאר לי מדברי הרמב"ם פ"ה דתרומות דין ה' ומתוספתא פ"ג [הל' ו'] דיש דברים שאינם שוים וזמן תרומה קודם כמו שיתבאר והטעם נלע"ד דמתוך שתרומה אסור לטמאה ואינה ראויה לאכילה לפיכך הקדימו זמנה עד שלא תהיה חשש שמא תטמא [כנלע"ד]:
ב
וז"ל התוספתא מאימתי תורמין את הגורן משתעקר האלה והוא כמין דקר של ברזל שתוחבין אותו בקרקע וסומכין עליו את הגורן וכך מפורש בירושלמי פ' במה אשה על המשנה דלא באלה ולא ברומח ע"ש [ומפרש התוספתא נעלם ממנו זה] צבר מקצת הגורן תורם מן הצבור על שאינו צבור מאימתי תורמין את הגת משיהלכו בה שתי וערב וכו' מאימתי תורמין את הזיתים משיטעינו וכו' עכ"ל:
ג
וגם הרמב"ם שם כתב כן ורק בגורן היתה לו נוסחא אחרת בתוספתא וז"ל הרמב"ם מאימתי תורמין את הגורן משיברור בירר מקצת תורם מן הברור על שאינו ברור המכניס שבלים לתוך ביתו לעשותן מלילות הרי זה תורם מהם שבלים מאימתי תורמין את הגת משיהלכו בה שתי וערב מאימתי תורמין את הזיתים משיטענו עכ"ל:
ד
והרי לענין מעשר יש שיעורים אחרים מאוחרים משיעורים אלו דבתבואה הוא משעת מירוח ויין משיקפה כשיסיר החרצנים והזגים מהבור והשמן משירד לעוקה וזהו הגומא שלפני בית הבד שהשמן נכנס לתוכה כדתנן בפ"ק דמעשרות וברמב"ם בפ"ב דמעשר:
ה
והנה מדלא קבעו זמן קודם לתרומה רק בג' דברים אלו בתבואה ויין ושמן מוכח דהטעם כמ"ש דמתוך שהמשקין עלולין לקבל טומאה לפיכך הקדימו בתרומתן כדי שלא לבא לידי טומאה ואע"ג דבתבואה לא שייך טעם זה אך בתבואה מבואר בתוספתא פ"א [הל' ט'] שאין הגורן נכנס אא"כ נתרם ועוד דבאמת תמה אני על הרמב"ם שכתב דין זה גם בתבואה שהרי בירושלמי פ"א דמעשרות [ה"ד] איתא תבואה משיתמרח ופריך והא תני מאימתי תורמין את הגורן משתעקר את האלה ומתרץ כאן שיש בדעתו למרח וכאן בשאין בדעתו למרח עכ"ל הרי מפורש דלתבואה שוין הן תרומה ומעשר וא"כ לא נשאר שינוי רק ביין ושמן דבהן הטומאה עלולה וכמ"ש ודברי הרמב"ם צע"ג דאיך פסק דלא כהירושלמי ואולי משום התוספתא דפ"ק שהבאנו:
ו
וזה שכתב דתורמין את הגורן משיברור לא ידענו פירושו ואולי משיברור העפר והצרורות ויש גורסים משיכבור כבר מקצת תורמין מן הכבור על שאינו כבור והוא מלשון כברה שנותנין חטה בכברה כדי שירד המוץ [כ"מ] ויש גורסים משיצבור צבר מקצת תורם על שאינו צבור וזהו שיאספם בצבור אחד [שם] שלא יהיו מפוזרים האמנם לפנינו הגירסא בתוספתא כמ"ש בסעי' ב' משתעקר האלה וכן הוא בירושלמי בפ"א דמעשרות:
ז
וזה שכתב בהכניס שבלים לעשות מלילות תורם שבלים אין זה רבותא כלל והרי אפילו במעשר כן הוא דזהו גמר מלאכתן כדאמרינן בביצה [י"ג.] וכמ"ש הרמב"ם בפ"ג ממעשר דין ה' ונ"ל דהרבותא כן הוא דשם במעשר מחלקינן בין תבואה לקטניות דבקטניות לא הוקבעו למעשר כמבואר שם וכאן מדסתם דבריו ש"מ אפילו בקטניות ומקורו לא ידעתי ואולי מצד הסברא אמר כן דבתרומה גם בקטניות הוה גמר מלאכה [אך שם בתרומה מיירי וצ"ע]:
הסבר על זכויות יוצרים
ערוך השולחן העתיד
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לעשות נחת רוח ליצרנו ולעשות רצון בוראנו, לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו. בפרט לעילוי נשמת משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם ומחבר הזוהר הקדוש, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, אדוננו מורנו ורבנו ראש בני ישראל רבנו רבי נחמן בן פייגא זיע"א אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך מחבר ספר תהילים הקדוש וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת. ולתיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם בפרט בעיות רוחניות.