א
עשרה נסיונות נתנסה אברהם אבינו ע"ה כו':
עשרה נסיונו' והעשר' מאמרות רמז להי' ורומז שצריך להסתכל תמיד בשפלותו. ולזה ג"כ בי"מ רומז לאות י נקודה זעירא שבאותיות רומז ג"כ על האדם שצריך להסתכל תמיד בשפלותו ויהיה בגדר ההכנעה ממש. עד שכמעט לא ירגיש באיכותו וממשו וידמה כאילו הוא בריה זעירא בעולם וישים בנפשו ידיעה נאמנה איך שהוא אין ואפס והש"י ברא אותו בכל כחותיו תנועותיו ומחיה אותו ולולא עזרתו ית"ש שכנה דומה נפשו. ויחשוב שאינו כ"א נקודה זעירא דמות י ומצדו איננו כדאי לעבוד את השי"ת אם לא מחסדו ית"ש. וגם רומז כמו שהי' היא נקודה אחת בפני עצמה ויכולין לעשות כל האותיות ממנה ולהפכה לאיזה אות שירצה. כמ"כ יחשוב שכולו ביד ה' וכל מה שהוא עושה עמו הוא עושה. ולאיזה בחינ' מבחי' הא"ב יהפוך א"ע יוכל לעבוד אותו. אם יעשנו א יהגה בתורת ה' יומם ולילה ויהיה דוגמת הא שהתורה נשפעת לו ממרו' בי' עליונה (חסר) והוא הו המקבל אותה ומשפיע ומלמד לאחרים בי' התחתונה. ואם יעשהו ב במילואה ר"ת "בכל "יום "תמיד יתמיד בעבודתו תמיד ואם יעשהו ג יהא גומל דלים. ואם יעשהו ד יהא במדרג' ענוה ודלי רוח. ואם יעשהו ה (חסר) הא לחמא כו' רומז שיהא עובד את השי"ת באמיתת מציאותו ואחדותו הגמור הממלא כל עלמין ולית אתר פנוי מיניה ויוכל לעלות למעלה דרך כל העולמות וליחד אותם יחד ביחוד גמור בקשר אחד עד הא"ס ב"ה דוגמת אות הוא"ו שעולה בשוה מתתא לעילא והיינו שאם יעשהו וא"ו כמו ווי העמודים היא הדביקות הגמור שיהא תמיד דבוק וקשור בקשר חזק ואמיץ בא"ס ב"ה ואם יעשהו זי"ן יהא ממארי נצחין קרבין נגד אויביו לזמר עריצים ולהכרית כל החוחים והקוצים הסובבים את השושנה העליונה למקום שיהא שם הרוח ללכת שם ילך כי הכל הוא ממנו וכנ"ל הפותח בכ"י דלתות שערי מזרח בריש פרקין ע"ש. וזה כדי ליתן שכר טוב לצדיקים. הנה נחלקו הפוסקים במלת הטבה ופירושו. והרמב"ם ז"ל הסכים בשכלו הזך שהוא לשון הדלקה וכדעתו הובא בזוה"ק. אכן שאר מפרשים פירשו ג"כ לשון כיבוי ובודאי סובל שני הפירושים. וזה שכר טו"ב רומז ג"כ הדלקה והטבה רומז לאור ישר וחוזר שזכרנו בפי' שערי מזרח כנ"ל. שעיקר השכר הוא העבודה בעצמה מה שהש"י זורח על הצדיקים אור בהירתו ונהנין מזיו השכינה. וזה אמרו צדיק כי טו"ב. וזה מה שאנו אומרים מי כמוך באלים ה'. ר"ת מכב"י לשון כיבוי רצה לומר כנ"ל שעם גודל העבודה צריך האדם להיות קטן בערכו כאלו כבה נרו כנר בפני האבוקה והכל הוא מכחו יתברך שמו ובחסדו הגדול. ולכן מרומז בפסוק זה של מי כמוך שם של "מיכאל שהוא שר של חסד. וגם רומז מכב"י שאור א"ס ב"ה והקדושה של מעלה המאירה לאדם מוכרח להיות בבחי' כיבוי ושיחזור לאחוריו כאור האבוקה שזכרנו למעלה שאורה לאחרי' ומיקטף קטיפ' והחיות רצוא ושוב כ"א יהי' מתמיד האור ישר ממש בלי הפסק הי' האדם בטל במציאות ממש וזה חסד הבורא עלינו שיהא האדם מתקיים. וזה והתהלכתי בתוככם. ולא אמר ואלך רומז להליכות הרבה כמו הולך וחוזר. וכמו שפירש"י ז"ל אטייל עמכם בג"ע ודרך הטיול לילך אילך ואילך:
הסבר על זכויות יוצרים
עבודת ישראל
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לעשות נחת רוח ליצרנו ולעשות רצון בוראנו, לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו. בפרט לעילוי נשמת משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם ומחבר הזוהר הקדוש, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, אדוננו מורנו ורבנו ראש בני ישראל רבנו רבי נחמן בן פייגא זיע"א אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך מחבר ספר תהילים הקדוש וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת. ולתיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם בפרט בעיות רוחניות.