א
[וכלי מליחה והדחה] וזכורני שדרש שצריך ללבן אבן, ושופך על האבן מים רותחים וליבן שפוד ותוחב בנקבים של כלי מליחה. ושמעתי הטעם ממה"ר יודא אוברניק יצ"ו שהמים הוי קרים עד שבאו מן האבן בסוף הנקב. [וטבילה אחר הלבון] לענין פסח כגון שפוד צריך טבילה בלא ברכה, או טובל עם שאר כלים הצריכים ברכה. אבל דבר שצריך הגעלה אין צריך טבילה [לענין פסח]. [כלי כסף משוקדים]11 עי' תה"ד סוף סי' ק"ל. פי' המצופים מבפנים בזכוכית שקו' גבלעכמולט, אסורים להגעיל [להגעילם] לפסח, משום שנותנים בו זכוכית ויש לו דין כלי חרס. אבל המצופים מבחוץ על בית היד או על הרגל אין בכך קפידא; מצאתי בקונטרס בשם הגאון ז"ל וז"ל: וכן כתב במרדכי פ' אין מעמידין בשם רבינו יחיאל אע"ג דתשמישו בצונן, מ"מ שורין בהן פתיתין ונכבשין בתוכו והוי כמבושל. העתקתי מהגניבה, כלי גשמילצט על הכסוי או על בית היד שרו בהגעלה. וזכורני שהיה כלי להגאון זצ"ל שכשעשה קדוש ביו"ט נטל אותו כלי והיה לו סימן מבפנים שקו' בל"א שילט, והיה מצופה שקו' גבלעכמולט, וכשרוצה להגעיל לפסח גורר אותו סימן ממנו כל מה שמצופה בו.
ב
[שטיפה בצונן ולא בפושרין]. העתקתי מהקובץ של הר"ר משה מינץ ס"ל זצ"ל וז"ל: ותו דרש דאותן מים קרים ששופכים על הכלי לאחר הגעלה צריכים שלא יהיו מים פשורים. וזכורני שאמר צריך ליזהר כשיתן הכלי במים אחר הגעלה הרבה כלים זה אחר זה, צריכים שלא יהיו המים פשורים מן הכלים הרותחין. [כלי החליבה] ואמר ואין צריך כלים חדשים לחלוב בפסח כגון כלי שחולבת בו או דפוס של גבינה, משום שאין מכניס בו חמץ לקיום. אבל שאר כלים צריכים להיות חדשים, ומ"מ אותו חלב אינו מותר לאכול בפסח. ודרש וצריך ליקח כלי חדש שחולבת בו שקו' בל"א זעכטר או מעלק קובל בארצי, אע"פ שאינו רוצה החלב ליו"ט, כי רגילות הנשים לשתות מהן כשחולבות הבהמות. אבל שאר כלים אינם צריכים להיות של יו"ט, כגון דפוס של גבינות, [וכן מצאתי בא"ח בסי'1 עי' תה"ד סי' קל"ב ופסקים וכתבים סי' קנ"א. גבינה לחה בפסח מותרת אעפ"י שנעשה בכלי שלכל השנה כו'].
ג
[קנקנים של בדיל] אין להגעילם לפסח כן שמע בשם רבו מהר"ר שלום זצ"ל מחמת שיש להם צורה מפנים בשוליים, ולפעמים יש חמץ בין הצורה ובין הקנקן. אבל בכלי כסף אין קפידא, משום דדביקים [דמדביקים] הצורפין שפיר בכלים. וכן שמעתי ממהר"ר מענצלין זצ"ל שאמר בשם בעל אמו מהרר"י ווילא זצ"ל שאין להגעיל קנקנים לפסח.
ד
כתב מהר"ר יודא אוברניק יצ"ו (העתקתי מלקוטיו), קנקנים של בדיל אין מגעילים, אע"פ שהטלאים מחדש, כי אין מדביקים הטלאים יפה רק לסימן, ולנוי, ופרורי לחם הרבה נכנסים תחת הטלאים. [וכן בדקתי בעצמי, פי' הגאון זצ"ל], ומצאתי פרורין לרוב אף לאחר ההדחה בחמין יפה. ובלאו הכי קשה להגעיל הקנקנים מפני שהן צרין וטורח גדול לנקותן יפה מן החלודה. ובאשי' מייתי מקרא דהגעלה אינה מועלת במקום חלודה דכתיב אך את הזהב כו'1 תמ"ז בשם שו"ת הרא"ש.
הסבר על זכויות יוצרים
לקט יושר
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לעשות נחת רוח ליצרנו ולעשות רצון בוראנו, לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו. בפרט לעילוי נשמת משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם ומחבר הזוהר הקדוש, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, אדוננו מורנו ורבנו ראש בני ישראל רבנו רבי נחמן בן פייגא זיע"א אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך מחבר ספר תהילים הקדוש וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת. ולתיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם בפרט בעיות רוחניות.