א
[שאילת ח', כתב מוהר"ר בנימין כ"ץ יצ"ו מרעגנשפורק],1 התשובה הזאת תמצא בפסקים וכתבים סי' ק"ז. תפילין בחוה"מ לסמ"ק שכתב וטוב להניחן בלא ברכה אותם הנוהגים כן. (אין) [אם] מדברין בין תפלה לתפלה, נראה דאפילו אותם שאין מברכים אסור להם לדבר ולהסיח בין תפלה לתפלה. דאמרינן במס' סוטה2 ד' מ"ד ע"ב ומנחות ד' ל"ו ע"א. סח בין תפלה לתפלה עבירה היא בידו וחוזר עליה מעורכי המלחמה. ואין הטעם משום דהביא את עצמו לידי ברכה שאינה צריכה, אלא בלא זה יש עבירה להסיח ביניהם. כדמוכח באשירי פרק בתרא דר"ה3 סי' י"ב. בתשובה (רב) המתחלת שאילו מקמי רי' מתיבת' וכן באשי' בהלכות תפילין4 סי' ט"ו ועיין בדברי חמודות שם ס"ק ס'. בהא דמייתי ירושלמי דמפרש טעם אמאי חוזר מעורכי המלחמה אהאי עבירה טפי מאחריני ע"ש. ואני הכותב שמעתי ממוהר"ר יוזמ"ן כ"ץ יצ"ו, שהביא ראיה מתוס' ואשירי מפ' כיסוי הדם5 תוס' דף פ"ז ע"א ד"ה ומכסי והרא"ש שם סי' ו', ובפסקים וכתבים שם סי' ק"ז הביא ג"כ ראיה זו אבל לא משמיה דר' יוזמן כ"ץ. גבי סח בין שחיטה לשחיטה. אבל מהר"א ס"ל ז"ל הוי פליג על זה, וכן אמרתי להגאון זצ"ל, ואמר הגאון הדין עם מהר"י כ"ץ יצ"ו.
ב
[שאילת ט', כתב הר"ר בנימין כ"ץ יצ"ו מרעגנשפורג]1 בפסקים וכתבים סי' ק"ח. לפי טעם סמ"ג מכח ב' עדי'2 ר"ל שצריך כ"א מישראל שני עדים, דהיינו מילה ותפילין, משו"ה יצאו שבתות וי"ט שהן גופן אות (מנחות ד' ל"ו ע"ב). מי שמתו אחיו מחמת מילה יניח תפילין בשבת! נראה לי [דאין] לחלק כלל בשביל טעם זה כדמפרש סמ"ג בדרך אגדה בעלמא, דכמה טעמים אשכחן בדברי אגדה כה"ג אפי' בגמ'3 דכמה טעמים אשכחן בדברי אגדה כה"ג אפילו בגמ', המלות הללו חסרים בדפוס. ולא מחלקינן משום אותו הטעמ'. כי הא דאמרינן בפ' המפלת4 נדה ל"א ע"ב, ובעיקר הענין עיין בפרמ"ג או"ח סי' כ"ט במשבצות זהב סק"ב. מפני מה אמרה תורה מילה לשמונה? פי' רש"י ולא לשבעה ומפ' הטעם שלא יהיו הכל שמחים ואביו ואמו עצבים פי' שהן אסורין בתשמיש המטה. ולפי טעם זה אם ילדה בזוב שצריכה ז' נקיים, לאחר ז' ימי לידה. וכי סלקא דעתך שיהא הבן נימול (לשבעה) [לי"ד]? וכאלה רבות בתלמוד'.
ג
ולא בירך על התפילין בחוה"מ1 נ"ב: וכן מצאתי באו"ח בסי' ל"א וז"ל, ומניחין ואין מברכין כו'. זכורני שהלכתי עם יוסף חזן מניאושטט אל בית הגוי (שמעבד) [המעבד] עורות. והיו סימנים בעורות, והעורות היו בגיגית ועליהם מים ושאר דברים. ולקח יוסף עץ ארוך והפך בעורות ושהיה למטה הפך למעלה, ואמר לשם קדושת ס"ת, לא ידעתי בודאי אם אמר גם לתפילין. וזה עפ"י הגאון זצ"ל עשה2 נ"ב: וכן מצאתי ביו"ד בסי' רע"ד. ובספרי הטור שלפנינו הוא בסי' רע"א3 וז"ל, וכתב א"א הרא"ש הילכך טוב שיוציא בשפתיו ויאמר כו'.
ד
[תשובה, וכמדומה לי שנמצא כן בתשובת שארי מהרי"ל זצ"ל]. תפילין שנמחקו קצת ועדיין רישומן ניכר, מותר (להעבירם) [להעביר] עליהם בקולמס. [כתב בספרו אם ניכר כ"כ שיוכל תינוק דלא חכים ולא טיפש וכו']1 ראה בתה"ד סי' מ"ח.
הסבר על זכויות יוצרים
לקט יושר
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לעשות נחת רוח ליצרנו ולעשות רצון בוראנו, לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו. בפרט לעילוי נשמת משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם ומחבר הזוהר הקדוש, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, אדוננו מורנו ורבנו ראש בני ישראל רבנו רבי נחמן בן פייגא זיע"א אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך מחבר ספר תהילים הקדוש וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת. ולתיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם בפרט בעיות רוחניות.