ישמח משה, תולדות ב׳

א

ואלה תולדות יצחק בן אברהם (בראשית כה יט). פירש רש"י (ד"ה ואלה) יעקב ועשו האמורים בפרשה. כבר כתבנו מה בעי בזה. ועוד נ"ל על פי שנחלקו רבי ישמעאל ורבי עקיבא בפסוק (במדבר ה כח) ונקתה ונזרעה זרע (סוטה דף כ"ו.). והנה ידוע (עירובין מ"ו ע"ב) דהלכה כר' עקיבא מחבירו שאם היתה עקרה נפקדת. והנה איתא במדרש (ב"ר נ"ג ו') גבי שרה דאף בלא שתיה כיון שנחשדה על מגן, ראוי להיות ונקתה וגו'. אבל מסתבר דוקא בראויה לשתיה, דכל הראוי לבילה אין בילה מעכבת בו (יבמות ק"ד ע"ב). והנה איתא במדרש (ילקו"ש רמז ק"ט) דאף רבקה נחשדה מאליעזר, וכבר כתבתי במדרש (ב"ר ס' י') על הפסוק (בראשית כד נ) מה' יצא הדבר, שנתקדשה רבקה תיכף בהצמידים, ואם כן היתה ארוסה. והנה איתא במסכת קדושין (כ"ז ע"ב, במדבר ה כב) אמן שלא שטיתי ארוסה, אם כן ראוי להתקיים בה ונזרעה זרע, ולמה היה צריך לתפילת יצחק. והיינו דכתיב (בראשית כה כא) ויעתר יצחק וגו', וקשה ויעתר למה, לזה אמר כי עקרה היא, ר"ל בעצמותה דהיינו איילנות שהיא מבטן אמה, ולא מניעה מחמת דבר אחר, ואם כן אינה בכלל שתיה כדברי רשב"א דאיילנות אינה שותה ואינה בכלל ונקתה וגו', לכך היה צריך לתפילה, לכך ויעתר לו דייקא ולא מחמת ונקתה וגו', והבן. והנה רבקה חשבה כיון שראתה שלא הרתה עד שהתפלל יצחק, חשבה דהלכה היא כסברת רבי ישמעאל שתלד בריוח ולא בצער, ולכך כאשר ויתרוצצו ותלך לדרוש וגו', ותאמר אם כן למה זה אנכי נחשדתי על מגן, והיכן שכרי. והיה התשובה שני גוים בבטנך, דהיינו שאם יולדת אחד יולדת שנים. והנה גוף הדבר שני גוים וגו' היה ברוח הקודש, אבל שפטו כי בזה מתקיים הפסוק ונזרעה, כיון שהועיל בתפילתו שתלד שנים, אבל האמת הוא כדעת יצחק כיון שהיתה איילנות אינה בכלל זה. והיינו דברי רש"י אלה תולדות יצחק יעקב ועשו האמורים בפרשה, ששניהם הוליד יצחק, ולא אחד מצדה מחמת הפסוק ונקתה וגו', כנ"ל.