ישמח משה, נשא ד׳

א

ואם לא נטמאה וגו' ונקתה ונזרעה זרע (במדבר ה כט). במסכת סוטה (דף כ"ו ע"א) שאם היתה עקרה נפקדה דברי ר' עקיבא, אמר לו ר' ישמעאל אם כן יסתרו כל העקרות ויפקדו וכו', אם כן מה תלמוד לומר ונקתה ונזרעה זרע, שאם היתה יולדת בצער יולדות בריוח וכו'. והקשו בתוספת (ד"ה אמר) תימא לרבי ישמעאל, לימא ליה לנפשיה אם כן יסתרו כל יולדת בצער וילדו בריוח וכו'. ונ"ל לתרץ על פי מה שקשה על הפסוק ונקתה ונזרעה זרע, אם כן מצינו חוטא נשכר דהא עברה על היחוד. ומיהו לא קשה מידי, דאם כן בבעלי תשובה דמצינו (ברכות ל"ד ע"ב) במקום שבעלי תשובה עומדין אין צדיקים גמורים יכולין לעמוד, קשה כנ"ל. אלא ודאי כיון דשוקל צער כנגד הנאה ומתכפר לו, לא חשיב חוטא נשכר, הכי נמי מתכפר לה בבזיונה דכדי בזיון. ועל זה קשה אם כן מאי הקשה הר' ישמעאל אם כן כל עקרות יסתרו, הא באומר אחטא ואשוב אין כו' (יומא פ"ה ע"ב), (והטעם) מבואר בספרים שאיננו שוה לו צער התשובה כנגד הנאת עבירה, דהא קיבל עליו מעיקרא הצער בשביל הנאה, וזה נכון. ואם כן לפי זה דאם מסתתרת אדעתא דהכי שתשתה, בודאי לא מועיל לה דבכאן נשאר הקושיא אם כן חוטא נשכר. אך יש תירוץ על פי דקיימא לן (נזיר כ"ג ע"ב) גדולה עבירה לשמה, אם כן אין כאן חוטא כלל, שכונתה הוא כדי להקים זרע בישראל, ועיין באה"ע סי' א' בבית שמואל דגם אשה מצות על לשבת יצרה (ישעיה מה יח), ואם כן לפי זה היינו דוקא בכהאי גוונא כשמכוונת למצוה, אבל לא כשמכוונת להנאת עצמה, ואם כן אם תסתר עצמה כדי שתלד בריוח וכו', הבל ואין בה מועיל דאין חוטא נשכר, ואם כן מתורץ קושיות התוספת, ודו"ק.

ב

ואין להקשות דאם כן מה הקשה ר' ישמעאל אם כן יסתרו וכו', נימא דאין הכי נמי, בשלמא בלא מה שכתבתי, הוי מצי למימר דעיקר קושייתו הוא אם כן מצינו חוטא נשכר, אבל השתא דביארתי דחוטא נשכר אין כאן, דאם היה חוטא נשכר לא היה קשה, דמתכונת לכך באמת אינו מועיל משום זה, אם כן הדרא קושיא לדוכתא דדילמא אין הכי נמי. וישבתי בסיגנון שכתב התומים סימן פ"ב על הגמרא (ב"ק ק"ז ע"א) מפני מה אמרה תורה מודה במקצת הטענה ישבע וכו', עיין שם. הוא הדין נמי דהן אמת אחר שאמרה התורה ונקתה וגו', אין חטא בסתירתה במתכוונת לכך, אבל על התורה גופא קשה איך אמרה מעיקרא דבר שיגרום שעל ידי זה יסתרו כל העקרות, והבן.