ישמח משה, לך לך כ״ו

א

זאת בריתי אשר תשמרו ביני וביניכם (בראשית יז י). כבר דקדקתי בפרשת אחרי דהכי הוה ליה למימר זאת אות הברית אשר ביני וביניכם, ומדאמר תשמרו ביני וביניכם, משמע שהשמירה היא ביני וביניכם והוא תמוה, וכבר כתבתי שם לישב. וכעת נ"ל לפרש באופן אחר, על פי שכתבתי בפסוק (בראשית מג כ) ירד ירדנו, ובפסוק (איכה ד ז) זכו נזירים משלג (תמצאנו אי"ה בפרשת מקץ). ובהקדים דמילת ערלת בשר מועיל למילת ערלת לב, דמצות מילה היא שמירה לכל התורה, דהנה כבר כתבו חכמי אמת דיצר, ס"ת של מלואו יו"ד צד"י רי"ש הוא שדי, לרמז דשם זה מועיל לבטל היצר הרע. והנה מבואר בספרים (עיין תיקו"ז כב ס"ו ע"א) דעל ידי המילה נשלם שם שדי באדם, עד כאן. ואם כן היא שמירה מעולה. ונ"ל דלכך נכרתו על המילה י"ג בריתות (שבת קל"ג ע"ב), דיצר הרע לפתח חטאת רובץ, והיצר טוב בא אחר י"ג שנים, ואם כן הוא משוקע בטומאה, ומועיל מצוה זו עד י"ג שנים, ולכך נכרתו י"ג בריתות כנ"ל. ועל פי זה אמרתי לפרש אמרם ז"ל (קידושין ל' ע"ב) אמר הקב"ה בראתי יצר הרע בראתי תבלין, דהיינו התורה. דהא כבר כתבנו דהשם שדי השורה באדם הוא שמירה מעולם מיצר הרע, אך לעומת זה הרי אמרו רז"ל (ב"ב דף קס"ד ע"ב) שלשה דברים אין אדם ניצול בכל יום, אבק לשון הרע, והרהור עבירה. והנה ידוע דעל ידי פגם ברית הלשון נפגם ברית המעור ונסתלק השמירה, וכן על ידי הרהור בא לידי טומאה בלילה ונסתלק השמירה (כתובות מ"ו ע"א). אך הלא מבואר במסכת (עירוכין דף ט"ו ע"ב) מאי תקנתיה, יעסוק בתורה שנאמר (משלי טו ד) מרפא לשון עץ חיים, וכן מבואר במסכת ברכות (דף י"ד.) כל המשביע עצמו מדברי תורה ולן אין מבשרין אותו בשורות רעות, ואם כן על ידי התורה חוזר השמירה מיצר הרע והיינו התבלין, ואם כן לפי זה המילה יסוד הכל וכל התורה כולה לחזקה. והיינו אשר תשמרו ביני וביניכם, דעלינו מוטל שמירת המצוה ושלא נפגם בה, ועל השי"ת לשמור אותנו מיצר הרע ומכל דבר רע, נ"ל נכון בס"ד.