ישמח משה, ויגש כ׳

א

ויאמר יעקב אל פרעה וגו' מעט ורעים היו ימי שני חיי (בראשית מז ט). ידוע מה שפירש השל"ה על פי מה דכתיב (בראשית כד א) ואברהם זקן בא בימים, מחמת שהיה מסגל בכל יום מצות ומעשים טובים, על כן בא בכל הימים, ויעקב לפי רוב ענוה שהיה בו, אמר שהיה ימיו מעט מחמת שרעים היו, עד כאן דבריו. והוספתי נופך לפרש סיפא דקרא ולא השיגו את ימי שני חיי אבותי בימי מגוריהם, ונ"ל כי מפורש בפסוק (משלי י כז) יראת ה' תוסף ימים, ר"ל שעל ידי היראה ניתוסף לאדם ימים, שעל ידי היראה מחיה הימים כאמור. והנה מגור לשון פחד ויראה כמו מגור מסביב (ירמיה כ ג), ויגר מואב (במדבר כב ג), וכן גורו לכם מפני חמת חרב (איוב יט כט). וזה שאמר ולא השיגו את ימי שני חיי אבותי בימי מגוריהם, ר"ל הפחד והיראה שהיה להם בימיהם בכל יום, אבל אני נעדר היראה לכך אני נעדר הימים, והבן.

ב

(הגה"ה ולפי זה צריך להבין רישא דקרא שאמר ימי מגורי, ודוחק לומר מגורי פירושו לשון גירות כפירוש רש"י (ד"ה שני), ומגוריהם לשון פחד ויראה. ועוד בלאו הכי יש להבין הלא מצינו בפרשת מקץ (בראשית מב יח) שאמר יוסף על עצמו את האלהים אני ירא, ואיך יאמר יעקב שהוא נעדר היראה ח"ו. אבל יתכן עם הידוע ומפורסם (עיין זוהר ח"א י"א ע"ב) דאית יראה תתאה יראת העונש, ואית יראה עילאה יראת הרוממות, ועיין בעקרים מאמר ג', ועיין לעיל בפרשת העקדה בפסוק (בראשית כב יב) עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה, מבואר דהיכי דכתיב ירא אלהים היינו מרוממותו, והיכא דכתיב ירא את האלהים, היינו מפני הבא מאלהים דהיינו עונשו, עיין שם. ובזה נבין שאמר יוסף מכח ענותנותו את האלהים אני ירא היינו יראת עונש, ואם כן מגורי ומגוריהם שניהם לשון פחד ויראה, אלא שנתכוון שאינו דומה יראתו ליראתם והבן, עד כאן הג"ה).