יסוד ושורש העבודה, שער הכולל י״א

א

ב

ג

ד

ה

ו

ז

ח

ט

י

יא

יב

יג

יד

טו

טז

יז

יח

יט

כ

כא

כב

כג

כד

כה

כו

כז

כח

כט

ל

לא

לב

לג

לד

לה

לו

לז

לח

לט

מ

מא

מב

מג

מד

מה

מו

מז

מח

מט

נ

נא

נב

נג

נד

נה

נו

נז

נח

נט

ס

סא

סב

סג

סד

סה

סו

סז

סח

סט

ע

עא

עב

עג

עד

עה

עו

עז

עח

עט

פ

פא

פב

פג

פד

פה

פו

פז

פח

פט

צ

צא

צב

צג

צד

צה

צו

צז

צח

צט

ק

קא

קב

קג

קד

קה

קו

קז

קח

קט

קי

קיא

קיב

קיג

קיד

קטו

קטז

יען כי גבהו מעלת הצדקה בפרק הקודם ודבר זה כתוב והיה מעשה הצדקה שלום לכן אבאר בפרק זה קריאתה אליה לשלום ומעלתה ומה גם גודל מעלת האדם שמשלם טובה תחת רעה ונלוים עליו גודל המצוה של נתינת שלום למי שבא מן הדרך:

קיז

גודל מעלת מי שמשלם טובה תחת רעה מבואר בפ' מקץ דף ר"א ע"ב וז"ל ת"ח יוסף לא די ליה דאיהו לא שלים בישא לאחוי אלא דעבד עמהון טיבו וקשוט וכך ארחהון דזכאי תדיר בגין דא קב"ה חייס עלייהו תדיר בעלמא דין ובעלמא דאתי כו' רבי אבא הוה יתיב אתרעא דאבבא דלוד חמא חד בר נש דהוה אתי ויתיב בחד קולטא דתלא דארעא והוה לעי מארחא ויתיב ונאים תמן אדהכי חמא חד חיוויא דהוה אתי לגביה. נפק קוסטפא דגורדנא (פי' חתיכת עץ משרש אילן אחד) וקטיל ליה לחיוויא כד אתער ההוא בר נש חמא ההוא חיוויא לקבליה דהוה מית אזדקף ההוא בר נש ונפל ההוא קולטא לעומקא דתחותוי ואשתזיב (פי' נפל הבקיעה ההיא למטה תחתיו וניצול): אתא רבי אבא לגביה א"ל אימא לי מאן עובדך דהא קב"ה רחיש לך אלין תרין ניסין לאו אינון למגנא א"ל ההוא בר נש כל יומאי לא אשלים לי בר נש בישא בעלמא דלא אתפייסנא בהדיה ומחילנא ליה ותו אי לא יכילנא לאתפייסא בהדיה לא סליקנא לערסי עד דמחילנא ליה ולכל אינון דמצערו לי ולא חיישנא כל יומא לההוא בישא דאשלים לי ולאו די לי דא אלא דמההוא יומא ולהלאה אשתדלנא למעבד עמהון טבא בכה ר' אבא ואמר יתיר עובדוי דדין מיוסף דיוסף הוה אחוי ודאי והוה ליה לרחמא עלייהו אבל מה דעביד דא יתיר הוא מיוסף יאות הוא דקב"ה ירחיש ליה ניסא על ניסא פתח ואמר הולך בתום ילך בטח ומעקש דרכיו יודע הולך בתום ילך בטח דא הוא ההוא בר נש דאזיל בארחין דאורייתא ילך בטח דלא יכילו נזקי דעלמא לאבאשא ליה. ומעקש דרכיו יודע מאן יודע דא הוא מאן דאסטי מארחא דקשוט ובעי גבי דחבריה יודע מהו יִוָדֵעַ ישתמודע איהו בעיניהון דכל מארי דדינא. דלא יתאביד מנייהו דיוקנא דההוא בר נש בגין לאיותאה ליה לאתר דינקמון מניה ובגין כך יודע ותא חזי ההוא דאזל בארח קשוט קב"ה חפי עליה בגין דלא אתידע ולא אשתמודע לגבי מאריהון דדינא אבל מעקש דרכיו יודע וישתמודע לגבייהו זכאין אינון בני נשא דאזלי בארח קשוט ואזלי לרוחצן על עלמא דלא דחלי אינון בעלמא דין ולא בעלמא דאתי עכ"ל:

קיח

וגודל המצוה של נתינת שלום למי שבא מן הדרך מבואר בזהר חדש פ' לך לך דף כ"ב ע"ב וז"ל אמר רבי חייא כל המקדים ויוצא לקראת הבא מן הדרך ונותן לו שלום מעלה עליו הכתוב כאלו אכילה ושתיה הוא ניתן לו מנ"ל מהאי קרא דכתיב על דבר אשר לא קדמו אתכם בלחם ובמים וכי צריכין ישראל ללחם ולמים והלא המן יורד להם שהיה טב ושפיר מכל אכילה שבעולם אלא מפני שלא באו להקדים להם שלום העלה עליהם הכתוב כאלו חסרו מחייתם וכל המקדים שלום לחבירו ויוצא לו לדרך מעלה עליו הכתוב כאלו נותן לו לאכול ולשתות וכן אמר רבי חייא רבה מיכאל וגבריאל ומלאכי השרת השומרים שערי צדק יוצאין לקראתו ומקדימין לו שלום עכ"ל. וז"ל ג"כ בפרשת וארא דף כ"ג ע"ב ומאן דאקדים שלום לזכאה כאלו אקדים ליה לקב"ה עכ"ל. ובזה נשלם הפרק בעזה"י: