יסוד ושורש העבודה, יב; שער המפקד ב׳

א

ב

ג

ד

ה

ו

ז

טבת ושבט

ח

הנה תענית צבור קבעום לדורות בעשרה בטבת והוא צום העשירי האמור בפסוק כי כה אמר ה' צום הרביעי כו' וצום העשירי כו' כמו שדרז"ל צום העשירי זו עשרה בטבת שהוא עשירי לחדשים וכל יום התענית ההוא יכוין האדם כוונה המבוארת למעלה בתענית שבעה עשר בתמוז כי הם על קוטב כוונה אחת נתקנו ויעורר לבו אל הבכי באמירת הסליחות כפי המבואר למעלה בצום י"ז בתמוז. ודי בזה:

ט

תקון ימי שובבי"ם
הימים האלו נזכרים בכמה ספרים וביחוד בכתבי האריז"ל שימי שובבי"ם המה מסוגלים מאד לתקנת השבים מעון המר של הוצאת זרע לבטלה רח"ל והנה זכרונו בא למעלה מגודל עון המר הזה בחפוש עונות בחדש אלול וביחוד בשער הכולל בפרק מיוחד

י

ע"ז ושם נאמר באר היטב מל' הז"הק שאין מועיל לאדם על עון הזה שום תשובה אך מכמה מאמרים דלשם חוזר ונראה דאין דיחוי אצל מצות תשובה מכל וכל אף בעון הזה אך אם האדם מסגף עצמו בסגופים ויסורים מועיל לעון הזה ועי"ש היטב. והנה מזור תרף למחלת גודל חומר עון המר הזה המציא האריז"ל תקון ע"י תעניתים וסגופים בימי השובבי"ם האלה ע"ד הסוד כי ימים אלו מסוגלים מאד לתקון עון זה יותר מכל השנה והוא שיתענה אדם לכל הפחות ימי השובבי"ם אלו מדי יום ויום בכל שנה ושנה לבד מימי שבתות וראשי חדשים וכתב עוד שטוב לאדם להשלים עד פ"ד תענית בימים אלו דהיינו ע"י הפסקות ואף שכתב גם כן יחודים גדולים ונוראים שיעשה האדם עם התעניתים בודאי מי שישיג לכוין וליחד יחודים טוב לו וטוב לנשמתו אך לאו כל מוחא סובל דא וכל אדם אינו חייב אלא כשיעורו והשגתו. ונמצא בספרים תקונים קלים לתשושי כח מאד שאינם יכולים להתענות הפסקות גדולות יתענו בדרך זה דהיינו להפסיק מבעוד יום ראשון שעה אחת קודם שקיעת החמה ויתענה עד ליל ג' משך שעה א' אחר צאת הכוכבים וכן יפסוק שעה אחת קודם שקיעת החמה של יום ד' ויתענה עד שעה אחת תוך ליל ששי עולה לו כאלו התענה ששת ימים עוד תקון אחת מי שיקום באשמורת הבקר שעה אחת קודם אור היום ועוסק בתורה כל היום ההוא וכל הלילה שלאחריו עד תפלת השחר של יום הב' ולא יפסוק מהגות בתורה רק לעת מצוא להתפלל ולאכול סעודתו לשובע נפשו ולא מותרות ה"ז נחשב לתשושי כח אשר לא יכילו להתענות לי"ג תעניות ע"כ. והעיקר הוא שיסתיר אדם מעשיו הטובים והצנע לכת עם ה' וכל התעניתים שיעשה יהיה הכל בהסתר כל מה שיוכל להסתיר ואז יהיה שכרו כפול ומכופל כן נמצא בכתבי האריז"ל ויזהר מאד ומאד משיחת חולין וכבר הזכרתי בשם האריז"ל מי ששומר א"ע בשתיקה ארבעים יום רצופים ישיג רוח הקודש עכ"ל. ורבים מבני עלי' מתענים פ' שמות ופ' משפטים משבת לשבת ונזהרים כל ימי השובבי"ם מלאכול דבר מן החי ורבים מסגפין עצמן שאינם אוכלים אף שום תבשיל חם בערב אחר התענית ועושים טבילות רבות במקוה בכל יום גם הזהיר האריז"ל באזהרה גדולה שיזהר האדם מאד מהקפדה ויתרחק מן הכעס אפי' לדבר מצוה וירחיק את עצמו מאד ומאד מליצנות ומגאוה ומאד מאד יהיה שפל רוח גם יהא זהיר מאד בכיונת ברכת הנהנין: