יסוד ושורש העבודה, יא; שער האיתון י״ג

א

ב

ג

ד

ה

ו

ז

ח

ט

י

יא

יב

יג

יד

טו

טז

יז

יח

יט

כ

כא

כב

כג

כד

כה

כו

כז

כח

כט

ל

לא

לב

לג

לד

לה

לו

לז

לח

מעלת הסוכה

לט

הנה נא הערה הזאת קרוב להכניס את האדם אל קיום המצוה של ישיבת סוכה בשמחה עצומה ויהי בראותו את גודל מעלת מצוה זו וגודל שכרה ולהיפך גודל עונשה רחמנא ליצלן. וענין ז' אושפיזין עלאין ועי"ז נכספה וגם כלתה נפשו אל קיומ' בשמחה עצומה כי מה מאד גדולה מעלת מצות סוכה הלא המה מבוארים בכמה מקומות בגמרא הקדושה וכן הוא מפליג מאד בזה"ק בזה. ושם ע"ב ז"ל ת"ח בשעתא דב"נ יתיב במדורא דא (ר"ל בסוכה) צלא דמהימנותא שכינתא פרסא גדפהא עליה מלעילא ואברהם וחמשה צדיקיא ודוד מלכא שויין מדוריהון עמי' הה"ד כו' ובעי ב"נ למחדי בכל יומא ויומא באנפין נהירין באושפיזין אלין דשרין עמי' כו' רב המנונא סבא כד הוי עייל לסוכה הוי חדי וקאים על פתחא דסוכה מלגאו ואמר נזמן לאושפיזין. מסדר פתורא וקאים על רגלוי ומברך ואומר בסוכות תשבו. תיבו אושפיזין עלאין תיבו תיבו אושפיזין מהימנותא תיבו. אסחי ידוי וחדי ואמר זכאה חולקנא כו'. ועכ"ד בעי למחדי למסכנא מ"ט בגין דחולקא דאנון אושפיזין דזמין דמסכני הוא. וההוא דיתיב בצלא דא מהימנותא וזמין אושפיזין אלין עלאין אושפיזי מהימנותא ולא יהיב לון חולקהון (ר"ל בהזמנה עניים ואביונים על שלחנו) כלהו קיימי מיני' ואמרי אל תלחם את לחם רע עין וגו'. אשתכח דההוא פתורא דתקין דיליה הוא ולאו דקוב"ה עליה כתיב וזריתי פרש על פניכם וגו' פרש חגיכם ולא חגי ווי לי' לההוא בר נש בשעתא דאלין אושפיזי מהימנותא קיימי מפתורי' ואמר ר' אבא אברהם כל יומוי הוה קאים בפרשת אורחין לזמנא אושפיזין ולתקנא לון פתורא השתא דמזמנין לי' ולכלהו צדיקיא ולדוד מלכא ולא יהבין לון חולקהון. אברהם קאים מפתורא וקרי סורו נא מעל אהלי האנשים הרשעים האלה וכלהו סלקין אבתרי'. יצחק אמר ובטן רשעים תחסר. יעקב אמר פתק אכלת תקיאנה. ושאר כל צדיקיא אמרי כי כל שולחנות מלא קיא צואה בלי מקום. דוד מלכא אמר כו' ולא לימא אינש איכול ואשבע וארווי בקדמיתא ומה דישתאר אתן למסכני אלא רישא דכלא דאושפיזין הוא ואי חדי לאושפיזין ורווי לון קב"ה חדי עמי' ואברהם קרי עליה אז תתענג על ה' כו'. יצחק קאמר גבור בארץ יהיה זרעו גו' הון ועושר בביתו גו'. יעקב אמר אז יבקע כשחר אורך גו'. שאר צדיקיא אמרי ונחך ה' תמיד והשביע בצחצחות נפשך כו'. עכ"ל בקיצור נמרץ. אחיי ורעיי ידידי עליון ואהובי נפשי הביטו אל שיעור חשיבתם של מקיימי מצוה זו אלו הן הנוחלין ומנחילין הגאולה לו ולבניו אחריו לדורות עולם וכבוד ה' חופף עליו כל היום והוא יושב בצל סוכה וקדושי משכני עליון האבות הקדושים באים להתלונן עמו בצל סוכה והם שמחים עמו כשנותן אז מלחמו לדלים ולאביונים הגונים ועניים מרודים יביא ויאסף אותם הביתה והם יקחו חלקם של הני אושפיזין עלאין קדישין ומברכתם יבורך גבר ירא ה' שבעה ברכות ולהיפך ח"ו סר ענן השכינה מעל אהל הסוכה וח"ו תבא עליו קללה ולא ברכה ר"ל כנ"ל בזה"ק הנ"ל ואיך לא יתלהב ויחס לבבו אל הזהירות והשמירה מעולה בזה מאד ומאד. ודי בהערת הז"הק הנ"ל. וראוי לומר בכל פעם שיכנוס לסעוד בסוכה תפלה קצרה רבון כל העולמים יר"מ שיהא חשוב לפניך מצות ישיבת סוכה זו כאלו קיימתיה בכל פרטיה ודקדוקיה ותרי"ג מצות התלוים בה וכאלו כוונתי בכל הכוונות שכוונו בה אנשי כנה"ג ע"כ. הנה זה בא למעלה בשערים הקודמים חיוב הלמוד על השלחן בכל ימות השנה ומה גם בחג הקדוש הזה לכבוד הז' אושפיזין קדישין כי עיקר כבודן הוא הלמוד על השלחן וזמירות ושבחים ולהנאות עניים ואביונים משלחנו כנ"ל. ודי בהערה זו: