יסוד ושורש העבודה, ט; שער הצאן י׳

א

ב

ג

ד

ה

ו

ז

ח

ט

י

יא

יב

יג

יד

טו

טז

יז

יח

יט

כ

כא

כב

כג

כד

כה

כו

כז

כח

כט

ל

לא

לב

לג

לד

לה

לו

לז

לח

לט

מ

מא

מב

מג

מד

חג השבועות

מה

ערב חג השבועות שהוא כניסת יום הקדוש זמן מתן תורתינו ישמח ויגיל מאוד באלהינו ומלכנו ית"ש ויתעלה זכרו לעד. ואחר הטבילה במקוה טהרה ילך לבה"כ בזריזות להתפלל מנחה וערבית בכוונה עצומה וביחוד בברכת אהבת עולם בערבית זו תיבות תורה ומצות חקים ומשפטים אותנו למדת כו' ונשמח בדברי תורתיך כו' ראוי לומר בהודאה עצומה במחשבתו להבורא ית"ש ביותר ויותר כי זה היום עשה ה' לבחור באבותינו וקדשם בתורת אמת ובחקים ישרים נגילה ונשמחה בו באלהותו ובתורתו ובמצותיו ודי בזה. ויזהר האדם מאד למעט באכילתו בסעודת הלילה בכל מה דאפשר כדי שיוכל לעשות התקון של הלימוד בלילה זו. ותיכף אחר ברכת המזון ילך בזריזות לבהמ"ד לעשות התקון של הלמוד ולא יבטל בשיחת חולין אף רגע כמימרא ח"ו. וגודל מעלת תיקון הלימוד בלילה זו מבואר בזה"ק וכבר נדפסו המאמרים בתיקון ליל שבועות לכן יזהר האדם מאד ומאד בתקון לילה זו בלמוד כסדר שנדפס בתקון ליל שבועות ויזהר בדקדוק התיבות ממש כמו בק"ש כי טוב מעט בכוונה כו' ובודאי כוונת הזה"ק שכתב שיהיה הלמוד מתורה לנביאים ומנביאים לכתובים כו' שיהיו תיבות הקריאה והלמוד שלמים ככתוב כי כבר הזהיר הזה"ק בעצמו ע"ז בכמה מקומות ומפרש הפסוק הבשר עודנו בין שיניהם טרם יכרת ואף ה' חרה בעם על אותם שחוטפין ומבליעין התיבות ואין מדקדקין היטיב באותיותיה כמבואר בשערים הקודמים. גם יבינו במקרא זו הטעמים לדקדק בם היטיב. וכשיקרא במעשה בראשית ובעשרת הדברות יכוין הכוונות המבוארים בקריאת פ' שמו"ת כי זה שורש ועיקר של הקריאה וקודם עלות השחר מעט ילך לטבול כדי לקבל תוספת קדושה גם בטבילה זו עושה תקון גדול בעולמות העליונים הקדושים בכתבי האריז"ל. ובעת קריאת ס"ת ביום ראשון יזהר מאוד בשמיעתו עשרת הדברות מפי הקורא לכוין כל הכוונות שבארתי בקריאת שמו"ת ויכוין כאלו עומד עתה אצל הר סיני ושומע הדברות מפי הקב"ה וב"ש ומפי ציר נאמן ביתו משה עבד ה' ודי בהערה זו והלימוד ביום חג השבועות בתרי"ג מצות וראוי ללמוד התרי"ג מצות בס' אור השני' וקודם למודו יאמר לשם יחוד כו' הריני רוצה ללמוד תרי"ג מצות שצוה לי הבורא ית"ש ויתעלה וכוונתי כדי לידע להזהר בהם ולשמור ולעשות אותם וכשיגיע לאותם מצות הנוהגין בזמן הזה יקבל על עצמו במחשבתו בשמחה עצומה בקבלה אמתית לקיימם כי זה עיקר ושורש הלמוד ודי בהערה זו.

מו

ובליל שני אם נכון לבו בטוח בעצמו שאף אם יהיה נעור בלילה עד אור בוקר יכול להתפלל בהשכמה ולא ינמנם אזי יעשה תקון הלמוד ממש כיום אתמול כי יעבור ואם לאו את אשר בכחך לעשות תקון הלמוד קודם השינה ילמוד ואח"כ יישן וקודם תפלת שחרית יטבול במקוה ודי בזה. וקריאת מגילת רות בחג השבועות נזכר בזה"ק דס"ו ע"ד וז"ל תקינו רבנן למגילה זו בשבועות בזמן מתן תורה כו' עכ"ל בקיצור. ובודאי ראוי לקרותה בכוונה. אחיי ורעי זרע ברוכי ה' בנים חביבים למקום מה מאוד ראי לאדם בחג הקדוש הזה זמן מתן תורתינו הקדושה החמוד' והגנוזה אלפים שנה לשמוח בלב בו יותר מכל החגים כדאמר רב יוסף אי לאו האי יומא קא גרים כמה יוסף איכא בשוקא וראוי לאיש ישראלי שיתעורר עצמו ביום הקדוש הזה הן באמצע התפלה הן בלמוד וביחוד בעת אכילה ושתיה להכניס שמחה עצומה בלבו ובמחשבתו ויתן הודאה עצומה להבורא ית"ש ויתעלה שנתן חלקו וגורלו ג"כ מעם הישראלי וזיכה אותו לעבדו ולשרתו בלמוד תורתו הקדושה ובשמירת מצותיו הקדושים והנעלמים יסודותיהם בעולמות העליונים הקדושים לאין קץ ותכלית. ודי בזה: