חכמת אדם י״ב

א

דין מראות הריאה (סימן ל"ח)
אלו מראות הפוסלות בריאה (א) שחור כדיו (ב) דומה למראה בשר (ג) ירוק בל"א געל. בין שהוא כמראה חלמון ביצה או ככרכום. בין ככרכום גופא בין כדברים הנצבעים בכרכום. בין שהוא כמראה כשותא והוא ג"כ מראה געל ובכלל געל כזהב או שעוה או כאתרוג או כהורקת פני אדם שקורין געל זוכט כל אלו נכלל במראה געל (ד) לבן כמראה הבקעת או כלובן ביצה דהיינו אחר הבישול דאז הוא לבן וי"א כקרום של ביצה שהוא לעולם לבן כל אלו ד' מראות פוסלין בכל שהוא: ושחור כדיו ר"ל כדיו יבש שהוא שחור מאוד ואם אינו שחור עכ"פ כזפת יש להכשיר בהפ"מ ומראה בשר ידוע שהוא אדום ומה שאומרי' שמראה בשר שמן הוא געל מכחיש הידוע (ויש מין צבע הידוע לסוחרים שקורין פלייש פארב) ועוד שהרי אמרו בגמרא כבשרא ומנ"ל כבשר שמן שמא כבשר כחוש. ולכן צריך להבחין אם אין האדמומית זו דומה למין בשר (תב"ש ודבריו נכונים וברורים לענ"ד. ושמעתי שכל השוחטים מכשירים כל מראה אדום ולא ידעתי על מה סמכו אם לא שכן קבלה בידם ובאמת צ"ע דא"כ הי' לנו להחמיר בכל מראה אדום כיון שא"א בקיאין והי' לו לרמ"א או לא' מן האחרונים לכתוב כן) ומראה לובן יש לאסור כל מיני לבן דאין אנו בקיאין איזו לבן כבקעת (תב"ש):

ב

כל אלו המראות אינם פוסלים עד שנופחים אותה וממרס בידו אם נשתנית למראה המותר מותרת אע"פי שאינה חוזרת למראה ריאה ממש כשירה ואם עמדה בעינה טריפה שהרי הבהמה בחיי' הריאה נפוחה:

ג

ואין מראות הללו פוסלות אלא כשהשינוי בעור מחמת המראה עצמה אבל אם השינוי מראה מחמת מוגלא שבתוכו או מכח שער שחור או דם נצרר המונח בריאה כשר (ש"ך ופ"ת) ואם לאחר שהוציא המוגלא נשאר שחור אין להקל כי אם בהפ"מ ושעת הדחק (עיין תב"ש ובט"ז סס"ק ד' יש ט"ס וכצ"ל מעשה בריאה שהיתה על גבה חוט אחד שחור כו') ומש"כ בתב"ש בשם משמרת הבית דאם המראה בבשר הריאה וקלפו הקרומים והלכה המראה מן הקרומים דאסור הוא תמו' ואדרבה במשה"ב משמע להדי' דכשר שהרי כתב דהוי חסרון מבפנים):

ד

אלו מראות הכשרות (א) כמראה הכחול הדומה לרקיע ובלאה בל"א ואע"פי שנוטה לשחור (ב) ירוק כעשבים ובל"א גרין (ג) כמראה הכבד וכמראה הטחול (ד) אדום אפי' בתכלית האודם כשרה וכולן אפי' אינה מתלבנת קצת בנפיחה ואפי' כל הריאה כך וכן אם יש בה הרבה גוונים מאלו המראות כשרות כשרה. ואם יש בה מראה אדומה וירוקה כתב הכו"פ דיש להטריף ממ"נ דאם עדיין לא נפל בה דם א"כ אדומה מה טיבה ואם יש בה ריבוי דם ירוקה מה טיבה:

ה

המראה הפוסלת אם לא עברו ב' הקרומות רק הקרום העליון הט"ז וכו"פ אוסרין ופ"ח מתיר וצ"ע:

ו

היה בריאה אדמימות כל שהוא ויש מכה בדופן כנגדה טרפה דרגלים לדבר דהמכה שלטה גם בריאה ולכן כשיש אדמומית בריאה צריך לבדוק בדופן כנגדה ומ"מ אם לא בדק יש להכשיר (תב"ש) ואם נפחה וחזרה למראה ריאה כשר (ט"ז וש"ך) ואם חזרה למראה כשרה יש להקל בהפ"מ (תב"ש) וכ"ש אם מתחלה נגד המכה שבדופן לא היה אדום כ"א אחד משאר מראות המותרות דכשר ואם יש על הריאה כמו נקודות אדומות צריך לבדוק אחר נקבים במקום האדמימות ואם לא בדק טרפה (תב"ש):

ז

כל המראות הכשרות הכריע אמ"ו בנודע ביהודה דאינו נקרא ריעותא כלל (כמש"כ רש"י בכוחלא דקים לחז"ל דזה לא הוי לקותא) לענין ב' לריעיתא חוץ מן אדום (דאמרו בגמרא הדר בריא משמע דעכ"פ הוי לקותא קצת): ונ"ל דלפ"ז כל מראה ירוק (שהרי גם בזה אמרו דהדר בריא) :

ח

אם יש בה קליפות כמו נתק והיא שלימה כשרה ואפי' יש בין קליפה לקליפה סירכה לאו כלום היא דהני קליפות לאו מגוף הריאה הוא (פ"ח): ואם יש אצל הקליפות מראה כשרה וכן ווארצלען הסמוכין למראה כשרה אין בידי להקל (תב"ש) אבל בועה אצל המראה כשרה כשר לכ"ע דתלינן בשנוי מראה מחמת הבועה (שם):

ט

גם בעוף פוסלין המראות הללו אלא שאין צריך לבדוק אחר זה בעוף (פ"ח):