א
הנה יש טעמים נקודות ואותיות וסימנך ט'נ'א', כשהטעם על גבי אותיות נקרא רביעי, שמרביעו על האות והוא עדיין ברצון ולא בהתגלות, וכשבא לתוך האות נקרא נקודה בהיכליה (עי' תקו"ז יב:) ואז הוא בא בהתגלות. והנה כשאני רוצה לומר לאחר שיעשה איזה דבר שאני אוהבו הוא מחמת שהטעם אצלי גנוז, וכן להיפך שלא יעשה, וכשאני רוצה לרחם על איזה אדם אני מנצח את עצמי לגלות לו הטעם. וכל אלו המדות היו מקודם באין, הוא הרצון הפשוט, וע"י אלו המדות יכול לבא להתגלות מהאין ונקרא מעיין, שעל ידו נמשך ההשפעה להתגלות מהאין לאיזה מדה שארצה. וזה שהצדיק נקרא ברית מלח עולם (רבנו בחיי בראשית יז, יג), מחמת שמקושר בהאין יכול לערבב העולמות ולהמשיך השפעה להעולמות כפי מה שצריך, מלח לשון ערבוב (עי' רש"י שמות ל, לה). וז"ש (ב"ב טז:) שלשה הטעימן כו', ממקום שנקרא טעם הוא קודם שבא להתגלות, [שלשה אלו האבות הם הג' מדות ג'ג'ת'], מהאין שהוא הרצון, ע"י הג' מדות שנקרא מעיין. ועל הצדיק נאמר (עירובין ע:) ברא כרעיה דאבוה, ברא הוא לשון יציאה, לאחר שממשיך השפע מהאין אז בידו להכריע להמשיך לאיזה מדה שירצה, כי בהאין כלולים כל המדות ואין שם הכרע, ונקראים הרי חושך, מגודל האור נקרא חשכות אצלינו לתפוס שם:
הסבר על זכויות יוצרים
חיים וחסד
רשיון: CC-BY-NC
מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לעשות נחת רוח ליצרנו ולעשות רצון בוראנו, לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו. בפרט לעילוי נשמת משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם ומחבר הזוהר הקדוש, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, אדוננו מורנו ורבנו ראש בני ישראל רבנו רבי נחמן בן פייגא זיע"א אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך מחבר ספר תהילים הקדוש וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת. ולתיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם בפרט בעיות רוחניות.