דרישה, חושן משפט ר״י:י״ב

א

ופסק ר"ח דה"ה נמי בירושתו כו' והראב"ד כתב שיש לו זכיה בירושתו כו' ביבמות ד' פ"ז תנן בת ישראל שנשאת לכהן ומת והניחה מעוברת לא יאכלו עבדיה בתרומה מפני חלקו של עובר שהעובר פוסל ואינו מאכיל דברי ר' יוסי ע"ש בפירש"י ואמרי' בגמרא זו דברי ר"י אבל חכמים אומרים אין לו בנים אוכלים בשביל משפחה ופרש"י משום משפחה שאין א' בישראל שאין לו יורשים כל זמן שלא נולד העובר זוכה הקרוב לירושת כהן ואוכלים בגינו ופסק הרי"ף ור"ח והרמ"ה כרבנן דאין לו זכייה ואינו פוסל והראב"ד והרא"ש פסקו כר"י נמצא דהנ"מ בפלוגתא זו היא אם העבדים אוכלים בתרומה או לאו ואע"פ שבחו"ל מצוות תרומה אינה נוהגת מ"מ נוהגת בא"י ובארצות הסמוכה לה לכן כ"ר לפלוגתא זו וכ"כ בי"ד כל דיני תרומה ואעפ"י שבי"ד סי' צ"ח כ"ר ז"ל חוץ מטבל ותרומה שאין לנו עסק בהן כו' התם לשון הרשב"א היא אבל א"ל דרבינו כתב כאן לפלוגתא זו משום דיש נ"מ גם לעניין דינא דממונא אם יש לזה העובר אחין מן האב ומת האם בעודה מעוברת ממנו שאם יש לו זכייה בבטן אזי מנחיל אחין מן האב דזה אינו שהרי לקמן סי' רע"ו כ"ר בהדיא שעובר אינו יורש להנחיל לאחין מן האב וה"ט משום דעובר מיית ברישא ואינו יורש את אמו בקבר להנחיל לאחיו כמ"ש לקמן שם ומיהו אפשר לומר דמש"ר התם לא משום דפשיטא ליה דהוא מיית ברישא אלא מספקא ליה (וכן הוא שם בס"פ מי שמת ואיכא נ"מ בדתפיס אחין מן האב ורבינו בסימן רע"ו לא מיירי בתפיסה ויותר נראה דיש נ"מ כמ"ש בפרישה: