דברי סופרים כ״ד

א

כל שררת ומעלת שום אדם מישראל אינו משלו לבד רק מכלל הכנסי׳‎, כמו שאמרו ז"ל (חולין נ"ו: שמו"ר פל"ז) על פסוק ממנו פנה ממנו יתד כהניו ממנו מלכיו ונביאיו ממנו עיין שם ע"ש, לפי שכל האומה קומה שלימה וכמו שהרגל צריך לראש כן הראש צריך לרגל, ואין מעלת כהנים ונביאים ומלכים מצד עצמם רק מצד בני ישראל שהם מהם ומכללם נבחרו, וכמה שכתוב (עי' תענית ל':) דכל זמן שישראל במדבר היו נזופין לא נגלה שכינה למשה, ונאמר בחורבן גם נביאיך לא מצאו חזון הגם דלא חטאו, כמו שאמר ירמי' לברוך את אשר בניתי אני אני הורס וגו' ואתה תבקש לך גדולות, ובמלך נאמר מקרב אחיך תקים שעל ידי שהם מקימים אותו ולוקחים אותו מקרב ומעמקי לב כל ישראל הוא קם ונעשה, כי המלך בעולם הוא דוגמת הלב בגוף כמה שכתוב בספר יצירה, שהוא לב הוקמה דכנס"י, וע"כ אמרו פרנס לפי הדור עיין שם בערכין (י"ז.). והנסנדרין נקראין עיני העדה (במדבר רבה פט"ו שיר השירים רבה פ"ה) והכה"ג הוא הראש של הכנסי׳‎, וכן כל קדושת כהנים ולויים הוא הנאצל ונפרש מקדושת בני ישראל, ואע״‎פ שהם נתעלו מהם הוא מכח קדושתם דבני ישראל שנתגלית בשבט לוי ביותר, וזה טעם קח את הלויים מתוך בני ישראל, וע"כ בפרשת ואתנה את הלויים בפרשת בהעלותך נאמר ה' פעמים בני ישראל ואז"ל (ויקרא רבה פ"ב) והובא ברש"י שם דלהודיע חבתן של ישראל שכפל אזכרתן ה' פעמים בפסוק אחד, ולמה הודיע חבתן באותו פסוק דוקא, אבל שלא נחשוב בחירת הלוים מתוך בני ישראל שיש בזה חסרון לבני ישראל שרק הלוים נבחרו לעבודת ד' וכל ישראל נדחו ואינם ראוים לכך, ע"כ בא להודיע חבתן במקום זה דייקא לומר דלא נבחרו הלויים אלא מתוך רבוי חבתן דבני ישראל, דמרוב חבתן היה ראוי שיבחר מהם גם כן שבט לעבדו ולולי תוקף חיבת כל בני ישראל לא היו לויים נבחרים כלל וכל מעלתם מתוך בני ישראל ומצד מעלתן וחבתן דבני ישראל, ובכל דור ודור כפי מעלת הדור כולו כן הוא מעלת וקדושת הכהנים שבאותו דור והתלמידי חכמים וכל ראשי ישראל, וכמו בדור המדבר שהיה חביב מכל מדורות היה משה רבינו ע"ההת"ח והנביא שבאותו דור רבן של כל החכמים והנביאים שבכל הדורות שלה קם כמוהו, ואהרן הכה"ג גדול שבכל הכהנים שהרי בזכותן באו כולם וכן בכל דור ודור: