בני יששכר, כסלו-טבת ג׳:ט׳

א

איפסק גם כן להלכה פתילות ושמנים שאמרו חכמים אין מדליקין בהם בשבת מדליקין בהם בחנוכ"ה וטעמא בעי למה לא תיקנו בנר מצוה הלזה לתקן דייקא פתילות ושמנים טובים ויפים מאירים היטב למצוה ונ"ל דהנה פתילה ושמ"ן רומזים לגו"ף ולשכ"ל דהנה הפתיל"ה הוא דבר ממשיי דבר עב רמז לגו"ף (ויציבא מילתא ע"פ דברי חכמי האמת פתיל"ה נק' המלכו"ת כמ"ש בס' מאורי אור כי נעשית פתילה לאחוז בה אור הדכורא עכ"ל וכבר ידעת כי המלכו"ת נק' גופ"א קדיש"א מזה תתבונן אשר יכונה לגו"ף פתיל"ה) ושמ"ן רמז לחכמ"ה דבר שבחשאי (כ"ה בס' הנ"ל) כמד"א וישלח יואב תקועה ויקח משם אשה חכמה כי תקועה אלפא לשמן ע"כ שם החכמ"ה מצוי' וע"י השמ"ן מאירה הפתיל' (ויציבא מלתא בסוד אבא יסד ברתא) כמו השכל המאיר לגו"ף ושלמה הזהיר בכל עת יהיו בגדיך לבנים (רמז לאיברי הגוף שהם מלבושי השכל של הנשמה) ושמן על ראשך אל יחסר (התבוננת בשכל בתורה ועבודה) והנה כבר אמרתי לך כ"פ שהנ"ר מצו"ה הלזה ניתקן למעלת התורה שרצו היוני' לבטל והאיר להם הש"י אור ניסיי מן אור הגנו"ז שבתור"ה והנה כל ההלכות שאמרו בנר מצוה הלזה הכל רמז למעלת חכמת התור"ה והנה בכל החכמות שבעולם אם אין בכלי הגוף הכנה לזה בכח א"א לו לעסוק בהם ומכש"כ אם אין לו הכנה בשכ"ל כגון הכפריי שיש לו שכל עב א"א לו לעסוק בעסק החכמו' משא"כ חכמת התור' הנה התור' בראש הומיו' תקרא מי פתי יסור הנה חסר לב ואמרה לו כי סגולת התורה בעסוק האדם בה היא מחכימת הפת"י אשר לא הי' גופו ושכלו לזה ואין לאדם תירוץ בהתבטלו מחכמת התור"ה באמור חכמ"ה ודעת לא נתנו לו מן השמי' כאשר אמר אחד מן ההמוניים לאליהו (עיין בתד"א) ע"כ תיקנו בנר מצוה הלזה (הרומז לאור תור') להכשיר בה אפ' פתילו"ת שאינ' דולקים יפה רמז לגו"ף שאין לו הכנ' לזה האור וגם כשר שמ"ן שאינו נמשך אחר הפתיל' רמז לשכל ע"ב שאינו מאיר כ"כ לאיברי הגוף אעפ"כ הכל יוכשר לאור תורה הבן: