בני יששכר, כסלו-טבת ב׳:כ״א

א

הנה העדתי לך שלשה עדים נאמנין אשר הארת או"ר חנוכ' היא מבחי' אור הגנוז ה"ה הרב עיר וקדיש בעל הרוקח ז"ל אשר דבריו מקובלים מאליהו ז"ל וכן מדברי הרב הגאון מהר"ל מפראג (יובאו אי"ה דבריו לקמן) ידוע דבריו נאמרו ברוה"ק והיה משתמ' בספר יצירה והרב הקדוש אשר היה סמוך לדורותינו מפורסם ברוח קדשו הרב מהר"פ זצוק"ל מקארץ. ע"כ היא מצוה הנרמזת בתורה (שנגנז בה האור) בגניזה וכן בזה"ק לא תמצא מדברים מענייני נ"ר חנוכה (רק פעם אחד מוזכר שם נר חנוכה דרך העברה בעלמא וכן בת"ז אי"ה אביא דבריהן להלן) והוא מטעם הנ"ל שהוא מן בחי' אור הגנוז וקראו בימים האלה חנוכה שהוא חינוך לגאולה העתיד' שיתגלה האו"ר הגנוז וכל ימי עניינו ומרודינו משנפסק' הנבואה האיר הש"י לנו הארת אור הגנוז בתורה ע"י מצות נ"ר חנוכה וכבר ידעת שהאור הגנוז מביטין בו מסוף העולם ע"ס והארת נר חנוכה הוא הארה מן האור ההוא במעט קט ועל ידה אנחנו יכולין להביט בתורה אשר האור גנוז בה הבן. והנה לבעבור זה הדורות שהן סמוכין לגאולה התחילו חכמי הדור לדבר מענייני המצוה הזאת מה שלא שיערו הראשונים והיא סו"ד כמוס והנה אדרבה וירווח כי איזה עניינים מדברי הזה"ק הסכת ושמע:

ב

בזהר פ' חיי ד' קנ"א א"ר חזקי' אי תימא דכל גיפין דעלמ' יקומין ויתערין מעפרא אינון גופי דאיתנטיעו בנשמתא חדא (רצ"ל כשהנשמה היתה מגולגלת כ"פ בכמה גופין) מה תהא מינייהו א"ר יוסי אינון גופין דלא זכו ולא אצלחו הרי אינון כלא הוו כמה דהוו עץ יבש בהאי עלמא ה"נ בההיא זמנא וגופא בתראה דאתנטע ואצלחו שרשוי כדקא יאות יקום. ועליו כתיב והי' כעץ שתול על פלגי מים וגו' והיה עליהו רענן וכו' דעבד איבין ונטע שרשין ואצלח כדקא יאות ועל ההוא גופא קדמאה דלא עבד איבין ולא נטע שרשין דלא זכה ולא אצלח כתיב והיה כערער בערבה ולא יראה כי יבא טוב וגו' כי יבא טו"ב דא תחיי"ת המתי"ם ויתנהיר ההוא נהורא דזמין לאנהרא להו לצדיקיי' (או"ר כי טו"ב) דהוה גניז קמיה מיומא דאיתברי עלמא דכתיב וירא אלקים את האור כי טוב. וכדין זמין קוב"ה לאחייא מיתייא וכתיב וזרחה לכם יראי שמי שמש צדק"ה וגו' (וצדק"ה תציל ממות נ"ל) וכדין יתגבר טוב בעלמא וההיא דאיתקרי ר"ע יתעבר מעלמא כדאמרן וכדין אינין גופין קדמאי להוו כלא הוו (כיון דלא נהיר עלייהו ההוא טוב ואין מציאות רק לטו"ב הבן נ"ל) א"ר יצחק זמין קוב"ה לארקא עלייהו על אינון גופין רוחין אחרנין ואי זכאין בהון יקומין בעלמא כדקא יאות וכו' עכ"ל ייע"ש נראה מזה כי אפילו אותן גופין שלא אשתלמי. הנה זמין קוב"ה לארקא עלייהו רוחין אחרנין מן האור הגנוז (שנק' טוב) להחיותן בזמן התחי' (עת כי יבא טוב) והנה ר' יצחק התנא בתנאי א"י זכא"ן ומהיכן יזכו לאור הגנוז הזה כיון דלא השלימו את הטוב השייך להן הנה נראה אם קיימו מצות נר חנוכה שהוא הארת אור הגנוז כמש"ל הנה יושפע עליהן רוח חיים מן האור הגנוז האור כי טוב ובטובו חיינ"ו וזה שנק' הדלקת הנרו"ת בלשון הטב"ה בהטיב"ו את הנרות הבן הדבר (ותבין לפ"ז כי עמך מקור חיים באורך נראה אור):