באר מים חיים, בראשית י״ב:י״ט

א

למה אמרת אחותי היא. שאלה זו לכאורה אינו מובן, כי עיקר שאלתו הוא מפני מה לא גילה שאשתו זאת וזה כבר שאל לו, ואכן כי ידוע שהאשה עד אשר לא תנשא לאיש נקראת על שם אביה או על שם אחיה אם אין לה אב על דרך הכתוב (ויקרא כ"א, ג') ולאחותו הבתולה הקרובה אליו אשר לא היתה לאיש, כי עד אשר לא היתה לאיש יחוסה על שם אחיה להקרא אחותו הקרובה אליו, מה שאין כן משתנשא אז שם בעלה עליה ואפילו באלמנותה נקראת אלמנת פלוני, ולזה אמר לו כי חוץ מזה מה שלא הגדת כי אשתך היא למה עוד אמרת אחותי היא שלשון זה מורה כאילו אין לה במי להתיחס רק על שם אחיה ובודאי לאו נשואה היא, ועל כל פנים היה לך לשתוק וממילא היינו חוששים שמא אשת איש היא, או לומר בפירוש שהיא אשת פלוני אלמוני שתתיחס על שם הבעל, ולא על שמך אף שהיא אחותך גם כן, וכעת שאמרת אחותי היא כאילו אין לה במי להתיחס כלל על כן ואקח אותה לי לאשה פירוש לקחתיה לאשה ממש לא לפילגש לילך אצלה בסתר שלא אבוזה לעיני העם בחשש עבירה רק לאשה בגלוי לעין כל וכמאמר חז"ל (שמות רבה א', י"ט) בפסוק ויקח את בת לוי שעשה לה מעשה לקוחים הושיבה באפריון, ומרים ואהרן מרקדין לפניהם וגו'. כך כאן ואקח אותה בתופים ובמחולות בריש גלי ומתנות ליתן לאחיה כאומרו ולאברם היטיב בעבורה.

ב

גם יאמר למה אמרת וגו'. פירוש אילו לא אמרת אשר אחותך היא לא הייתי נושא איזה אשה מאן דהוא הבאה מן השוק כי כן דרך המלך לשאול על המשפחה ולא סתם לחטוף אשה יפה לו לאשה, וראיה מאחשורוש ששאל את אסתר תמיד על משפחתה ועד אשר לא אמרה לו שהיא מזרע המלוכה לא היה מדבר עמה כי אם ידי מתורגמן כמו שאמרו חז"ל (מגילה ט"ז.). ואפילו קודם ששאלה, מכל מקום היה יודע אשר לקחה מבית מרדכי שהיה ראש וגדול ליהודים גם אז בעת הילקחה, וגם אפילו אם יקרה ממשפחה הגונה, ומהוללת ביופי, לא יקחנה המלך תיכף לאשה כי אם לפילגש. אבל אתה שאמרת אחותך היא, וידוע גדולת אברהם אחד היה בכל הארצות ושמו נודע בגוים ועל כן ואקח אותה לי לאשה.

ג

ועתה הנה אשתך קח ולך. דקדק לומר ועתה, כי הנה אם לא היה נתגלה הדבר בפרסום כל כך והיית מגיד לי כי היא אשתך היה הדבר נסתר בינינו והיו המצרים סוברים שאחותך היא, והן עתה על ידי הנסים נתגלה הדבר לכל, והמצרים שטופי זימה הן ופן יהרגוך על דבר אשתך, ולא בכל עידן מתרחיש ניסא, וגם אין הכל ראוי להיות נס על ידו כאמור למעלה, וגם בלא זה פן יתפסו המצרים את אשתך ויבואו לידי מכות ונגעים ואין רצוני בעונש בני המדינה, כדרך המלך שמחויב לשמור בני מדינתו מכל צער ונזק, ועל כן קח ולך.

ד

גם יאמר הנה אשתך קח ולך. כי לכאורה מה כיוון באומרו הנה אשתך כאילו מראה לו באצבע שזאת היא, ואכן כי כיוון פרעה להטיל אצבע בין שניהם להחרות אף שרי עליו במה שהפקירה ח"ו לזנות לומר עליה אחותי היא בכדי ששרי לא תתרצה לשוב אליו עוד מעצמה ותשאר אצלו, ונודע מה שפסק הרמב"ם ז"ל (הלכות מלכים פרק ט' הלכה ח') בדיני בני נח וזה לשונו: ומאימתי תהיה אשת חבירו כגרושה שלנו וכו' עד אלא כל זמן שירצה הוא או היא לפרוש זה מזה פורשין וכו' עד כאן. ולזה אמר לו בפני שרי, הנה אשתך לפניך קח אותה אם תתרצה, בכדי להכניס חרון אף בשרה שלא תרצה לשוב ויהי מותר בה מדין תורה. וכן אמרו חז"ל באבימלך (בראשית רבה נ"ב,) ביקש להקנותה בפני בעלה (פירוש לשון קנאה) וכו'. ועוד רמז על זה באומרו קח ולך כלומר קח אותה בדברי רצוי ופיוס על הדבר הזה שעשית לה והכל להגדיל מעשה אברהם בעיני שרה.