א
וקחו איש מחתתו וגו' והקרבתם לפני ה' וגו' חמשים ומאתים מחתות ואתה ואהרן איש מחתתו. מה שלא כלל מחתות קרח ואהרן בכלל מספר המחתות לומר רנ"ב מחתות, או על כל פנים מחתת קרח הוה ליה לכוללו בתוך מחתותם. נראה שלא מנה משה כי אם המחתות המקודשים וכמאמר הכתוב להלן (י"ז, ב') כי קדשו. ועל כן אמר והקרבתם לפני ה' וגו' חמשים ומאתים מחתות כלומר שהמה נשארים לפני ה' כי קדשו. ועל כן זכר מספר המחתות ולא מספר הנפשות כי המה לא נשארו לפני ה', רק המחתות לבד. ומחתות אהרן וקרח לא כלל בזה כי מחתת אהרן לא נתקדש עתה כי היתה קדשה מכבר. ומחתת קרח גם כן לא נתקדשה כי קרח גם מן הבלועים היה כמאמר חז"ל (סנהדרין ק"י.) וכל הנקברים עפרן אסור (סוף סוטה) וכמשמע מפשט הכתוב ותבלע אותם וגו' ואת כל האדם אשר לקרח ואת כל הרכוש מלשון כל הרכוש אף המחתה בכלל הזה, או רבוי האת לרבות את המחתה אתא. ולזה אמר להם וקחו איש מחתתו לומר שיקחו דוקא כל אחד מחתתו ולא שיתן להם קרח מחתות בכדי שישארו מקודשים לה' ולא יבלעו ברכוש קרח. גם בכדי שיהיה ביד כל אחד לקדש את מחתתו ואין אדם מקדיש דבר שאינו שלו. וכן עשו כנאמר,
הסבר על זכויות יוצרים
באר מים חיים
מקור: www.nli.org.il
מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לעשות נחת רוח ליצרנו ולעשות רצון בוראנו, לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו. בפרט לעילוי נשמת משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם ומחבר הזוהר הקדוש, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, אדוננו מורנו ורבנו ראש בני ישראל רבנו רבי נחמן בן פייגא זיע"א אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך מחבר ספר תהילים הקדוש וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת. ולתיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם בפרט בעיות רוחניות.