א
וכבר שאלני החבר ר' יונה והשבתי לו. ועל מכת חרב כך נר' בעיני שאפי' שלא במקום חלל מחללין עליה את השבת. ואמר שמואל האי פרעתא (ובני') וע"כ שלא בחלל הגוף דא"כ אפילו מכה הבאה מאליה דקיימא לן דכל מכה של חלל מחללין עליה את השבת. והכי מוכח בכמה דוכתי דמכת ברזל סכנתא היא. בפ' ר' אליעזר דמילה אמר אביי אמרה לי אם האי ינוקא דלא ידיע כי מפקותיה לישייפיה מישחא ולוקמיה להדי שימשא. והיכא דזיג לקרעיה שתי וערב בשערתא. אבל בכלי מתבות לא מאי טעמא משום דזריף. ובפ' הערל שלח רב אידי בר אבין היכי עבדינן מייתינן שערתא אבל פרזלא לא דמיזרף זריף פי' מכביד החולי ויש לחוש לסכנה. הילכך נראה דכל מכת חרב וסכין מחללין עליה את השבת. מיהו יש לפרש מיזרף זריף שמכביד החולי. ואינו ממהר להתרפאות אלא שמגדיל הכאב שהרי גבי נגיעת היד מצינו זה הלשון בפ' אין מעמידין גבי מעלין אזנים בשבת. דאיכא דאמרי (בחס) אבל לא ביד מאי טעמא מיזרף זריף. מיהו נראה דלא מעלה ארוכה במהרה וסכנה היא והכי אמ' ס"פ בהמה המקשה אמר רב אשי כי הוינן בי רב פפי איבעיא לן נקדר כמין טבעת מהו ופשטנא ליה מיהא דאמר רב יהודה אמר רב דבר זה שאל רבי לחכמים וחכמים לרופאים ואמרו מסרטו בעצם ומעלה ארוכה. אמר רב פפא והוא דקנא גרמא דידיה ודוקא עצם אבל פרזלא מיזרף זריף פירוש ולא מעלה ארוכה. הילכך כל מכת פרזלא סכנתא היא ומחללין עליה את השבת יצחק בר משה נב"ה המחבר:
ב
[שם]
למיפסק דמא של מכת חרב אם יוצא יותר מדאי תחלי בחלא. ישקוהו שחליים בחומץ. קרישון בלע"ז. ורבי' שמואל זצ"ל כתב תבלי בחלא פלפלין או כמון או שאר תבלין בחומץ להעלות בשר שתחיה המכה. גירדא דיבלא עשב ששמו יבלא כי ההיא דסוטה קמיה רפוקה גרידא דיבלא שגורר שרשיה ונותן אותה גריד' על המכה ועושה תחבושת. ורבינו שמואל כתב גירדי דיבלא מוכי בלאות בגדים מה שנגרר מן הבגד כשמתיישן. או גרדא דאסנא סנה מעץ הסנה. אוניקרא דקילקלתא. תולעים שהתרנגולין מנקרין באשפה. מאשפות ירים אביון. מקילקלתא מרי חשוכא:
הסבר על זכויות יוצרים
אור זרוע
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לעשות נחת רוח ליצרנו ולעשות רצון בוראנו, לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו. בפרט לעילוי נשמת משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם ומחבר הזוהר הקדוש, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, אדוננו מורנו ורבנו ראש בני ישראל רבנו רבי נחמן בן פייגא זיע"א אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך מחבר ספר תהילים הקדוש וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת. ולתיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם בפרט בעיות רוחניות.