א
ואני המחבר דנתי להתיר לפני מו' רבי' שמחה זצ"ל מההיא דפרק הקומץ רבה גבי פלוגתא דר' יהודה ורבנן. דאמר ר' יוחנן ושניהם מקרא אחד. ולקח מדם הפר ומדם השעיר. רבנן סברי מיכן לעולין שאינן מבטלין זה את זה. ור' יהודה סבר מיכן למין במינו שאינו בטל. ואם איתא שאין שייך ביטול היתר בהיתר כי אם דוקא דאיסור בהיתר. היכי יליף ר' יהודה מיכן למין במינו לאיסור בהיתר שאינו בטל. והא איכא למימר שאני הכא דהיתר בהיתר הוא דם הפר ודם השעיר שניהם היתר למזבח ואין שייך ביטול היתר בהיתר. אבל איסור בהיתר דשייך ביה ביטול הכי נמי דאפילו מין במינו בטל. אלא ש"מ לא שנא איסור בהיתר לא שנא היתר בהיתר בכולהו שייך בהו ביטול ומבטלי אהדדי. וקיבל את דברי והודה לי. ועוד הבאתי לי ראיה מפרק התערובות דאמר רשב"ל הפגול והנותר והטמא שכללן זה בזה ואכלן פטור. אי אפשר שלא ירבה ממין על חבירו ויבטלנו. ואמ' עלה ש"מ איסורין מבטלין זה את זה. והואיל שהאיסור מבטל זה את זה ה"ה היתר את ההיתר דמה לי איסור ואיסור מה לי היתר והיתר. ועור דנתי לפני מו' רבי' שמחה זצ"ל אילו כהן טהור שנתערבה לו תרומה טהורה בחולין ואחר כך נטמא. וכי לא היתה מותרת לו אחרי שהיה בחולין כדי לבטל את התרומה. אע"פ שבשעה שנתערבה היה מותר בשתיהן בחולין ובתרומה ואמר לי הן. ואמרתי לו א"כ זהו ממש דומה לחמץ שנתערב בשאינו חמץ ואחר כך בא הפסח. ועל זה השיב לי שאני הכא דאי אפשר דליכא כהן טמא בעולם בשעה שנתערבה. וכן גבי המפלת שיליא בבית הבית טמא מוכחא כולה שמעתתא שהטומאה מבטלת טומאה. ושאלתי למו' רבי' אבי העזרי זצ"ל והשיבני להיתר. והרב ר' יעקב דקורביל הקדוש זצ"ל כתב שבא מעשה לידו והתיר. הילכך הלכה למעשה להתיר. הילכךהיכא שנפל חמץ קודם איסורו לדבר שאינו חמץ ויש בו ששים הרי זה נתבטל ומותר לאוכלו או לשתותו בפסח ואע"ג דבזמנו במשהו הכא כבר נתבטל בששים קודם שבא זמן איסורו. וכן הלכה למעשה:
הסבר על זכויות יוצרים
אור זרוע
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לעשות נחת רוח ליצרנו ולעשות רצון בוראנו, לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו. בפרט לעילוי נשמת משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם ומחבר הזוהר הקדוש, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, אדוננו מורנו ורבנו ראש בני ישראל רבנו רבי נחמן בן פייגא זיע"א אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך מחבר ספר תהילים הקדוש וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת. ולתיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם בפרט בעיות רוחניות.