א
וגבי ש"מ שהודה פי' רבינו שמואל זצ"ל פרק מי שמת גבי איסור גיורא דאסקינן שהוראתו הוראה. דכיון שהממון בעין והוא מודה של פלוני הוא י"ל שהפקידו אצלו מקודם לזה השכיב מרע או זכהו לו הש"מ על ידי אחר והרי הוא חפץ שיבא לידו כ"ש הכא שתבעו שהיה לנו לומר כך שהפקיד אצלו. דע"כ ה"פ שתובע אותו ואומר אלו מטלטלין הפקרתי בידך שאומר לו מעות הלויתיך וקנית אלו המטלטלין במעותיי האי הלואה בעלמא היא ולכולי עלמא אין כותבין. ושמא ה"פ שאומר לו מעות הלויתיך וקנית בהם אלו מטלטלין וכבר עברו שלשים יום משעה שהלויתי או הגיע זמן שקבעתי לך לפרעון והודה לו. וסבר רבינא הואיל והודה לו שאלו מטלטלין קנה במעותיו ורוצה ליתנם לו בעבור חובו הרי הם כמקרקעי וכותבין. ורב אשי סבר הואיל ולא גבה עדיין יכול לחזור בו ולומר אפרע לך בדבר אחר והויא ליה שוב מלוה ואין כותבין. אבל אם היה התובע אומר אלו מטלטלין הפקדתי בידך והלה אומר אין אלו הם שהפקדת אצלי אז לכ"ע כותבין שאלו מטלטלין מופקדין ביד הנתבע מכח התובע דהויא לה פקדון בשטר שלא יוכל לכפור בו. אמיתות הדבר לא איתברר לי וצורינו יאיר עיני בתורתו:
ב
[שם]
ההיא אודיתא דלא הוה כתב בה אמ' לנא כתובו וחתומו והבו ליה פרש"י זצ"ל ושנים חתימו עליה. אביי ורבא דאמרי תרוייהו היינו דרשב"ל חזקה אין העדים חותמים על השטר אלא כדת וכהלכה. הכא נמי ודאי תלתא הוו:
ג
[דף ל' ע"א]
אמר ליה רב נתן בר אמי הכי אמ' משמיה דרבא כל כי האי גוונא חיישינן לב"ד טועין סבורים שהיו שנים כשירין לדון לשנות ממלוה על פה למלוה בשטר מפני שהם ב"ד ואע"ג דלא אמר להו ואע"ג דלא קנו מיניה. הא למדת דהיכא דשנים חתימי על אודיתא וכתיבי האודיתא בלשון ב"ד דלא מכשריה לה משום דרשב"ל ואפי' בימי חכמים ואין צריך לומר האידנא דלא מכשריה ליה. והא דאסקינן דאי כתוב בה ואמינא ליה לרבנא אשי ואמר לנא רבנא אשי דכשר פרש"י זצ"ל הכא בפרק זה בורר דכיון [ד]הוא היה שם מסתמא לא צוה לפחות מג' לכתוב. והאי דנקיט רב אשי לפי שבית דינו היה ראש בימי רבינא . א"כ משמע דלא מכשרינן כי האי גוונא אלא דוקא על ידי אדם גדול ומופלג כרב אשי בדורו. וכן כתב רבינו יהודה בר נתן זצ"ל אמר לנא רבנא אשי. משמע דשלשה היו שגדול הדור עצמו ציום להיות ב"ד לכך. ובציר מתלתא ודאי לא הוה ממני למיכתב אודיתא. ולהכי נקט רב אשי שהוא עצמו סידר התלמוד והיה גדול בדורו. הילכך אין להכשיר כל כי האי גוונא אלא על ידי אדם גדול ומופלג שבדורו. מיהו לשון שני פי' ריב"ן זצ"ל בפ' זה בורר. אמר לנא רבנא אשי משמע דשלשה היו. לנא תרי ורב אשי תלת. ולפי זה בכל אדם מכשרי' כל כי האי גוונא:
הסבר על זכויות יוצרים
אור זרוע
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לעשות נחת רוח ליצרנו ולעשות רצון בוראנו, לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו. בפרט לעילוי נשמת משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם ומחבר הזוהר הקדוש, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, אדוננו מורנו ורבנו ראש בני ישראל רבנו רבי נחמן בן פייגא זיע"א אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך מחבר ספר תהילים הקדוש וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת. ולתיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם בפרט בעיות רוחניות.