אור זרוע, חלק ד, פסקי סנהדרין מ״ד

א

והא אשמעינן דכל שנים שאינם קרובים זה לזה כלל אלא שנשותיהם קרובות זו לזו אינם פסולים אלא נשואים אחיות כגון אחד נשוי לאה ואחר נשוי רחל אבל לא יותר מיכן כגון אחד נשוי דינה ואחד נשוי רחל או בת רחל. ואע"פ שבעל דינה פסול לאשת יוסף בן רחל. דהויא לה אשת בן אחות חמותו. דאשה כבעלה אמ' בכל מקום כדאמ' לעיל. אפי' הכי בעל דינה כשר לבעל בת רחל ואע"פ שפסול לאשתו. דהוי הוא לה חתן בעל אחות אמה. והיא לו בת אחות חמותו אפילו הכי כשר לבעלה. דבעל כאשתו לא אמרינן בכל מקום. ונראה בעיני דה"ה לבעל חורגתו. וכל כי האי גוונא אמ' בעל כאשתו. דמה לי נשואין שתי אחיות. ומה לי נשואין אם ובת שאין הפסק קורבה ביניהם. אבל אחד נשוי דינה ואחד נשוי סרח בת אשר. וכ"ש אחד נשוי בת דינה ואחר סרח בת אשר. או אחד בת ראובן ואחד בת שמעון כולן כשרין זל"ז. דמימעטי מגיסו לבדו. והילכתא כר' יוסי עכ"ל הרי פי' כפי' רש"י זצ"ל. ורבי' יצחק אלפס זצ"ל כתב דזה הפי' דברי שגגה הם משום קושיא דבעל אחות אמו. אלא דאמ' וגיסו לבדו לאפוקי גיסו מאשה אחרת הוא. אבל בן גיסו מאחות אשתו פסול. והביא ראיה מירושלמי דאמרינן התם אית תנא תני יש לו בנים וחתנים. ואית תנא תני אין לו בנים וחתנים. מ"ד יש לו בנים וחתנים מאחות אשתו. מ"ד אין לו בנים וחתנים מאשת אחרת. ונראה בעיני כדברי רש"י זצ"ל. וברייתות דירושלמי אני מעמיד אליבא דר' יהודה כדפרי' לעיל. דלר' יהודה בנו וחתנו מאשה אחרת תרוייהו כשירין. בנו וחתנו מאחות אשתו תרוייהו פסולין. ולר' יוסי בנו פסול חתנו כשר כדפרי' לעיל והלכה כר' יוסי:

ב

[שם]
אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כר' יוסי. ההיא מתנתא דהוו חתימי עלה תרי גיסי דעלמא פי' שלא היו (אורחים) . סבר ר' יוסף לאכשרה דאמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כר' יוסי. פי' כר' יוסי דמתניתין דלא פסיל אלא קרוב הראוי לירש וגיסו הראוי ליורשו. (הילכת') הכשיר שטר מתנה. א"ל אביי וממאי דכר' יוסי דמתני' דמכשר בגיסי דילמא כר' יוסי דבריי' דפסיל בגיסי. ופסק שמואל כוותיה דגיסו לבדו למעוטי חתנו. וכן המסקנא דהלכ' כר' יוסי דבריי' דפסיל גיסו ובן גיסו ולמעוטי חתן גיסו. ואין הלכ' כר' יוסי דמתני' דמכשיר כל שאינו ראוי ליורשו. ומסתייעא דרב איקלע למיזבן גוילי בעו מיניה מהו שיעיד אדם באשת חורגו. ופשטינן לפסול אע"פ שחורגו אינו יורשו וכו' ר' ירמיה דפסל באחי האם אע"פ שאינו יורשו. ורב חסדא הוצרך להשמיענו דאבי חתן ואבי כלה כשרין זה לזה. ואי איתא לדר' יוסי פשיטא דהא לא ירתי אהדדי. הילכך אין הלכה כר' יוסי דמתני' והלכה כר' יוסי דברייתא. וכן פסק רבינו יצחק אלפס כר' יוסי דברייתא:

ג

[שם]
[מתני' ] כל הקרוב באותה שעה פי' שהוא קרוב בשעה שבא להעיד או בשעה שראה העדות הרי זה פסול. היה קרוב ונתרחק פי' שנתרחק קודם שראה העדות ר' יהודה אומר אפי' מתה בתו ויש לו בנים ממנה הרי זה קרוב. א"ר תנחום א"ר טבי א"ר ברונא אמר רב הלכה כר' יהודה. [רבא] אמר רב נחמן אין הלכה כר' יהודה. וכן אמר רבה בר בר חנה [א"ר יוחנן] אין הלכה כד' יהודה: